|
|
עמוד:397
לפעמים ניתן אפילו להעמיד בשני התפקידים פסוקיות , פסוקית נושא ופסוקית נשוא . דוגמה : פסוקיות נושא עשויות להופיע גם במבנה אחר - ובו גרעין הנשוא הוא תואר שלא ניתן להטותו , כגון : אסור , עדיף , טוב . במבנה זה התואר מביע שיפוט , עמדה , הערכה או חוויה ביחס לתוכן המובע בפסוקית הנושא . כלומר , אומרים על תוכן זה שהוא : אסור , עדיף , רצוי , מותר , מקובל , הכרחי וכדומה . דוגמות : כיוון שהנושא המביע את התוכן הוא פסוקית , לא ניתן , להתאים אליו את הנשוא במין , בגוף או במספר , כגון : * אסורים שהסודות ייוודעו ; * עדיפה שהיא תפסיק להתלונן . המילים האלה יופיעו תמיד בצורת היסוד שלהן ולא ניתן לשנותן . את המבנים האלה קל לזהות גם בעזרת המרה של פסוקית הנושא במילה הסתמית דבר : הדבר אסור , הדבר רצוי , הדבר עדיף . המילה דבר משמשת כאן כנושא , וכך גם הפסוקית העומדת במקומה . אך לא כל תואר יכול לבוא במשפט כזה . למשל , לא ניתן לומר : * ירוק שתפסיק להתלונן או * גבוה שהסוד ייוודע . כאמור , רק תארים , שמביעים עמדה , כוונה הערכה כלשהי משמשים כנשואים בתבניות משפט כאלה , ומשמעות זו נקראת מודאל » ות . 5 . 1 מקור כנושא אסור לגלות . רצוי להבין . עדיף לא לכעוס . מוטב היה לא להתאמץ . מסוכן לטפל במכשירי חשמל ללא ידע מקצועי . יש להיזהר בשעת חציית הכביש ! אין לעבור על חוקי התנועה . נחמד לרקוד פעם בשבוע . צורת המקור יכולה לתפקד כנושא במשפט מודאלי . דגם זה קרוב מאוד לדגם של פסוקית הנושא ( אסור שהסוד ייוודע , ( והוא אף נפוץ יותר ממנו . גם כאן הנשוא הוא תואר ( אסור , רצוי , עדיף , מוטב , מסוכן , צריך , יש , אין , ( ויש לו אותה המשמעות של הבעת עמדה , הערכה וכדומה , כלומר , משמעות מודאלית . ההבדל הוא שבתפקיד הנושא , יש צורת מקור ( להבין , לכעוס , להתאמץ , לטפל , ( וצורת המקור היא גרעין הנושא . המקור בתפקיד הנושא שונה מפסוקית הנושא שהדגמנו קודם , לא רק בכך שאין לפניו מילת שעבוד , אלא גם בכך שהוא עצמו מילה ללא נטיית זמן וגוף . השוו : הנושא - מקור הנושא - פסוקית רצוי להבין . רצוי שתביני . עדיף לא לכעוס . עדיף שלא נכעס . מסוכן לטפל במכשירי חשמל . מסוכן שתטפלו במכשירי חשמל . בפסוקית הנושא יש ציון ברור מיהו שיבין , מי לא יכעס או מי יטפל במכשירי חשמל , ואילו בצורת המקור אין מפרשים למי הכוונה . "סתמיות" זו במבנה הנושא-המקור נחוצה בטקסטים מסוימים , כמו טקסט הפעלה , שמביעים את התכנים האלה באופן כללי , בלי לייחס אותם למישהו מסוים . בשני סוגי המשפט ( כשהנושא הוא צורת מקור או פסוקית ) הנשוא ( שהוא תואר : רצוי , עדיף , אסור ) בא לפנ > הנושא בסדר המילים הרגיל במשפט . מוראליות , ראו עמי . 99 מקור כנושא בטקסט הפעלה , ראו עמי , 100 בטקסט עיוני , ראו עמי . 52
|
|