|
|
עמוד:395
צירוף שמני + צירוף שמני : נושא נשוא נושא אוגד נשוא נושא נשוא אתה המנכ"ל . / הטלוויזיה היא התחליף לקולנוע . / תגובה על פיטורי העובדים - כותרות בעיתונים . בשני התפקידים , הן של הנושא והן של הנשוא , יש צירופים שמניים . משפטים כאלה נקראים "משפטי משוואה , " כלומר : א = ב tc א הוא ב . ההבחנה בין הנשוא לבין הנושא תיעשה כאן רק לפי סדר הופעתם במשפט : הנושא בא לפני הנשוא . לפעמים , במשפטי משוואה ממלא המקור את תפקיד הנשוא , כמו נושא אוגד נשוא דרישתנו מן העיתונות היא להגיב גם על ענייני חינוך וחברה . אך לעתים , כשיש הבדל ביידוע , לא הסדר אלא היידוע עוזר בהבחנה : החלק הבלתי מיודע הוא הנשוא , והחלק המיודע הוא הנושא . למשל : נושא נשוא נשוא נושא נושא נשוא גדעון הוא ספורטאי . / נחישות היא הסיבה להצלחתך . / הסיבה לכישלון היא חוסר מודעות . צירוף שמני + צירוף יחס נושא אוגד נשוא נושא אוגד נשוא נושא נשוא הספר הוא של גיל . / הטקס יהיה במגרש הכדורגל . / הישיבה ביום חמישי . בצירוף היחס המשמש נשוא מביעים בעיקר משמעויות של שיוך או של הימצאות במקום , אך לפעמים גם משמעויות אחרות . במשפטים כאלה אין קושי להבחין בין הנשוא לבין הנושא , שהרי לפני נושא אין מילת יחס . ברור , אם כן , שמשני הצירופים , זה שיש בראשו מילת יחס ( צ " י ) - הוא הנשוא : של גיל , במגרש הכדורגל , ביום חמישי . במשפטים כאלה במקום צירוף יחס ייתכן גם תואר פועל ( הישיבה מחר , הכדור שם . ( ו 2 . משפטי "יש ואין" יש / אין / היה כנשוא - המילים יש / אין ( והחלופות שלהן : היה / לא היה ) מציינות משמעויות שונות , ועלינו להיות זהירים בניתוחן . כשהן מציינות קיום , שייכות או הימצאות במקום , הן ממלאות תפקיד של נשוא , כמו : נשוא נושא נשוא נושא נשוא נושא נשוא נושא קיום : אין בעיות . / יש בעיות . / לא היו בעיות . / היו בעיות . נשוא נושא נשוא נושא נשוא נושא נשוא נושא שייכות : לגיל אין ספר . / יש הנחות לחיילים . / אין לי ארץ אחרת . / לדן הייתה בחינה קשה . נשוא נושא נשוא נושא מקום : בתל-אביב יש בתי קולנוע רבים . על גבעת הזבל הזאת יהיה פעם גן פורח . בכל המקרים האלה יש / אין / היה / לא היה ממלאות תפקיד של נשוא במשפט , ואין כאן אוגד כלל . הנושא המתקשר לנשואים האלה הוא שם עצם בלתי מיודע ; בעיות , ספר , ארץ , גן , וכרגיל , אין לפניו מילת יחס כלשהי . שימו לב : צירופי היחס לגיל , לי , בתל-אביב - אינם הנושא ! האם תוכלו להסביר מדוע ? עוד סימן היכר חשוב הוא סדר המילים הרגיל במשפטים כאלה : כאשר יש / אין ( היה / לא היה ) ממלאות את תפקיד הנשוא , הנשוא הזה בא לפני הנושא . אין כשלילה או כאוגד - הקושי במשפטים עם המילה אנ 1 או עם הפועל היה / לא היה בנטיותיהם השונות , הוא בכך שהם עשויים למלא גם תפקידים אחרים . למשל , איו / אינו / אינם באות לפעמים כתחליף למילת השלילה "לא" במשפט פועלי בהווה או במשפט לא-פועלי , ואין צורך לנתח אותה בנפרד , כגון : נושא נשוא נושא נשוא נושא נש ' כולל נש ' כולל הציון אינו משקף את יכולתך . / הציון לא שיקף / ... אין היא שחקנית אלא זמרת . כמו כן הם עשויים למלא תפקיד של אוגד במשפט , כמו : נושא אוגד נשוא נושא אוגד נשוא נושא אוגד נשוא רות אינה שחקנית . / רות לא תהיה שחקנית . / היא תהיה זמרת .
|
|