|
|
עמוד:373
בפעלים שמציינים שייכות , גרימה או יצירה יש שני משתתפים הכרחיים - אחד הוא הנושא , והאחר - מושא . אם הדבר הנוצר הוא תוכן , כמו אחרי הפועל חשב , הרי המושא הוא פסוקית . דוגמות : נושא מושא נושא מושא נושא מושא נושא מושא נושא פסוקית מושא הספר שייך לגילה . / הבנאי בנה בעז . / העומס בכביש יוצר בעיה . / עסנ העציב את גילה . / בב חשב שהשיעור הסתיים . בפעלים המביעים תנועה או העברה יש שלושה משתתפים הכרחיים אחד הוא הנושא ושני האחרים הם מושאים . דוגמות : נושא מושא מושא נושא מושא פסוקית מושא יוסי קיבל מגילה מתנה יפה . / נתך אמר לגילה שהוא אוהב אותה . בדוגמות ניתן לראות שניתן להעביר דברים שונים : בני אדם , חפצים וגם תכנים , כגון תוכן של דיבור - אלה הם המושאים . אם מעבירים תוכן , כפי שקורה בפועל של דיבור , "הדבר המועבר" מובע בפסוקית מושא . הנושא והמושאים הם המשתתפים ההכרחיים , אך בכל משפט עשויים להופיע גם חלקי משפט אחרים , שאינם הכרחיים . בתוך הצירוף הפועלי עשויים להופיע גם תיאורים , למשל : בערב קיבל יוסי מתנה יפה מגילה . המילה בערב אינה משתתף הכרחי של הפועל קיבל , והיא תוספת מידע חופשית , כלומר - תיאור . ייתכן , שלא כל המשתתפים ההכרחיים של הפועל יופיעו במשפט . אפשר לומר : יוסי קיבל מתנה יפה בלי לפרש ממי הוא קיבל אותה , אך אין זה אומר שבהתרחשות עצמה יש פחות משתתפים ( כי ברור שיוסי קיבל את המתנה ממישהו . ( ד 7 . הצרכה התיאורים מרחיבים את המידע על הפעולה , אך הופעתם במשפט אינה מחויבת : יש שמוסיפים תיאורים רבים ויש שלא מוסיפים אותם כלל . לעומת זאת המושאים - הם משלימי פועל מוצרכים , כלומר - הפועל " צריך" אותם . דוברי הלשון , המכירים פועל כלשהו , יודעים אילו צירופים מתקשרים אליו בדרך כלל , כלומר - אילו צירופים "מוצרכים" על ידי הפועל הזה . מילת היחס שבראש המשלים המוצרך היא מוצרכת - היא חלק מהערך המילוני של הפועל . לפיכך , אנו יודעים שהמבנה הטבעי של חלק מן הפעלים בא עם מילות יחס מוצרכות , העומדות בראש המשלים . דוגמות : בנה את ; ... הרכיב את ; ... הבחין ב ,... ראה את ; ... התבונן ב ; ... האמין ב ; ... האמין ל ; ... דאג ל ; ... נלחם ב ,... נלחם נגד ; ... ביקש את ... מ ; ... שלח ... את ... ל ; ... קנה את ... מ ; ... אמר ל ... ש ... ( פסוקית . ( לפעמים , כשמשנים את מילת היחס , משתנה משמעותו של הפועל עצמו : חשש מ / ... חשש ל ; ... ביקר את / ... ביקר ב ; ... השלים עם / ... השלים את ,... ועוד . פעלים כאלה , שהמבנה הרגיל שלהם מצריך משלים ( כלומר מושא , ( נקראים פעלים יוצאים . לעומתם , פעלים שהמבנה הרגיל שלהם אינו מצריך משלים , נקראים פעלים עומדים . לפעלים היוצאים יש משלים מוצרך , ואם נזהה אותו במשפט , נדע שתפקידו הוא מושא . לפעלים העומדים אין כלל משלים מוצרך , ולכן לא יתקשרו אליהם מושאים . הפעלים העומדים הם אלה שבהתרחשותם יש רק משתתף הכרחי אחד ( הנושא , ( ואילו הפעלים היוצאים הם אלה שבהתרחשותם יש שניים או שלושה משתתפים הכרחיים ( אחד מהם - הנושא , והאחרים - מושאים . ( מספר המשתתפים ההכרחיים מותנה במשמעות הבסיסית של הפועל : . 1 פעלים ( גם שמות תואר ) המביעים קיום , תכונה או מצב ( שמח , עצוב , גבה , ישן , הבשיל , גדל ) הם פעלים עומדים , והמשתתף האחד ממלא תפקיד של נושא . פועלי אמירה וחשיבה , ראו עמי . 75
|
|