|
|
עמוד:319
אפשר למיין את כל הגזרות לפי סוג השינוי לשתי קבוצות ; . 1 שורשים שאחד מעיצוריהם חסר בגלל תהליכים של הידמות והתלכדות . . 2 שורשים שאחד מעיצוריהם אינו הגוי , ובמקומו יש תנועה המסומנת , בדרך כלל , באות נחה . בשתי הקבוצות גורמים השינויים בהגיים למגוון של צורות , ולפעמים יש קושי לזהות בהן את השורש ואת התבנית . כדי לזהות אותם מקלפים את צורני הגזירה , את צורני הנטייה ( בעיקר אותיות מתנ '' ה ) ואת שאר התוספות , ובודקים מה נשאר מן השורש . כמו כן ניתן להיעזר במשפחות מילים במילים שהשורש בהן ברור יותר . בשתי הקבוצות התהליכים והשינויים הנגרמים בגללם אינם מתרחשים תמיד , אלא יש מילים שהשורש נשמר בהן בכל זאת בשלמותו , והוא נוהג על פי גזרת השלמים . תופעה זאת נפוצה , למשל , בבניינים הכבדים וגם בשמות רבים . מילים כאלה , שהשורש נשמר בהן בשלמותו , עוזרות לזהות את השורשים "הבעייתיים , " הודות לקשרי המשמעות בין המילים ( השייכות לאותה משפחת מילים . ( פירוט הגזרות בכל קבוצה : . 1 גזרות של הידמות והתלכדות - במקום עיצור השורש החסר יש מכפל , המסומן בדגש חזק ( משלים . ( בקבוצה זו יש שלוש גזרות : חסרי פ"נ וחסרי פי "צ - כאשר העיצור האפי נ' הוא העיצור הראשון בשורש ( פי הפועל ) ואין אחריו תנועה " ) מקום חלש , ( " הוא נוהג להידמות לעיצור שאחריו . בעקבות ההידמות חלה התלכדות של שני העיצורים השכנים , והיא מסומנת בדגש חזק ( משלים . ( בגלל העיצור החסר אנו רואים במילה הכתובה שתי אותיות שורש בלבד , והדגש בא באות הראשונה מן השתיים : אפל , הביט , מגש , הציל . בשישה שורשים , שפ' הפועל בהם י' ועי הפועל צ , ' נוהגת היי בדיוק באותו האופן כמו ני . מציגים , הצעה , מצב , מצקת . כפולים ( ע"ע ) - בשורשים אלה העיצור השני והשלישי של השורש - זהים . בחלק מן הצורות חלה התלכדות של שני העיצורים הזהים , והיא מסומנת בדגש חזק ( משלים . ( בגלל העיצור החסר רואים במילה הכתובה שתי אותיות שורש בלבד , והדגש בא באות השנייה מהשתיים , אך הוא מתבטל , כשאין אחריו תנועה ( בסוף הברה . ( דוגמות עם דגש : נסבו , החלה , מגנים , דפים , רוקיס , לבי , תהלה ; ובלעדיו : חם , לב , הקלתי , הגן . . 2 גזרות האות הנחה - במקום עיצור השורש החסר ( אהו"י ) מסומנת , בדרך כלל , אות נחה . בקבוצה זו יש חמש גזרות : נחי פ"א ונחי ל"א - א ' נחה כעיצור הראשון של השורש ( פ"א ) היא תופעה מצומצמת בפעלים ספורים בלבד - ורק בבניין הקל בעתיד ובציווי : תאהבי , יאכל . א' נחה כעיצור אחרון בשורש ( ל"א ) - היא תופעה נפוצה בפועל ובשם . א' זאת תהיה נחה , כשאין אחריה תנועה " ) מקום חלש , ( " והדבר גורם לפעמים לשינויים בתנועות שלפניה : הבךאתי , מדכאת , צמא , ממלא , ממצא , בריא . א' של השורש כתובה תמיד , ולכן קל לזהות את השורש בגזרה זאת , לבד מן המקרים המעטים הנוהגים באנלוגיה לגזרת ל"י ( מצוי , מלוי . ( ר י' המקוריות הן חצאי-תנועות ( בין עיצור לתנועה ) וזו חולשתן . לעתים הן אינן הגויות כתוצאה מתהליכים של היעלמות בין תנועות או של כיווץ דיפתונגים , אך ברוב המקרים נשארות האותיות י' ו' כתובות כאותיות נחות , וזה עוזר בזיהוי השורש . י' ו' נחות עשויות להופיע בכל מקום בשורש - פ' הפועל , ע' הפועל או לי הפועל . בכל הגזרות האלה יש עירוב בין י' לו . ' נחי פי"ו - בגזרה זאת י' או ו' הן ההגה הראשון בשורש . יש עירוב בין י' לו' בעיקר בגלל מעתק עתיק , שבו ו' בראש מילה הפכה לי . '
|
|