|
|
עמוד:295
פרק ג : התלכדות בגזרת הכפולים ג . ו פעילות הכנה שימו לב למילים המנוקדות בכותרות העיתונים . א . מהו השורש במילים המנוקדות ? לפי מה קבעתם את השורש ? ב . מה משותף להרכב העיצורים בכל השורשים ? ג . נסו לשער : מדוע נעלם אחד מעיצורי השורש בחלק מן המילים ? באילו תנאים הוא נעלם ? ג 2 . התופעה והסברה בוודאי זיהיתם בכותרות העיתונים את המילים שנעלם בהם אחד מעיצורי השורש . ניתן לשער מהו העיצור החסר לפי המילים הקרובות במשמעות . בכל המילים העיצור השני והשלישי של השורש זהים ( ע' הפועל ול' הפועל , ( למשל : חקןה ( ח'ק'ק (' תפלה ( פ'ל'ל ( ' הגנה ( ג'נ'נ ( ' ועוד . קבוצה זאת נקראת "גזרת הכפולים / ' ויש המכנים אותה "גזרת ע '' ע" ( כביכול , ע י הפועל מופיעה פעמיים . ( בגזרת הכפולים התופעה היא עיצור חסר בשורש ובמקומו מכפל המסומן בדגש חזק , ובכך היא דומה לגזרת חסרי פ"נ . אולם בחסרי פ"נ היו שני תהליכים : הידמות ואחר-כך התלכדות , ואילו בגזרת הכפולים יש רק התלכדות : חקקה - «— חלןה , תפללה «—• תפלה . כשמשווים את הצורות מגזרת הכפולים עם המקבילות להן מגזרת השלמים , רואים שגם חלק מן התנועות שונה , ולעתים קשה לקבוע את הצורה המשוערת שקדמה להתלכדות . לכן בגזרה זאת קשה יותר לזהות את השורש ואת התבנית : לא נסביר כאן את כל הבדלי התנועות האלה . הם נובעים מתהליכים היסטוריים שונים ומן ההבדל במבנה ההברות . למשל , בבניין הפעיל ( בשלמים , וגם בגזרת פ"נ ופי"צ ) ההברה הראשונה היא תמיד סגורה : נק-שיב , הק-שבתי , ואילו בכפולים - היא פתוחה וגם תנועתה שונה : ה-גנתי , י-גן . ג 3 . פרישת התופעה בעברית בת ימינו השימוש בצורות מגזרת הכפולים אינו רב . היכן נמצא את התופעה הייחודית של גזרת הכפולים , של התלכדות שני העיצורים והמכפל המתבטא בדגש חזק-משלים ? בפועל : בבניין קל : בעבר - קלו , ךבו ; בבינוני - חמה , סמים , רכה , רכות . בבניין נפעל : בעבר - נךמו ; בבינוני - נמסים , נמלןה . בבניין הפעיל : כמעט בכל הצורות - האטו , החלה , הגנון מגנים , מעזה ; תצלו , תעזי ; הגנו !
|
|