|
|
עמוד:203
מוספית יכולה להתקשר גם לפני הבסיס ואז היא נקראת תחילית : על אנושי , בין תחומי , ק \ רום חובה . אל הבסיס עיר אפשר לחבר את סופית הגזירה -םיה ולקבל את שם העצם עיריה או -וני ולקבל את התואר עירוני . המילה עירוני יכולה לשמש שוב כבסיס ליצירת מילה נוספת . למשל , ניתן להוסיף לה את התחילית בין : בין + עירוני = בין עירוני . ההבדל בין בסיס לבין מוספית הוא במידת העצמאות שלהם : הבסיס הוא מילה עצמאית , הוא ערך מילוני כשלעצמו . המוספית ( צורן גזירה ) - נושאת אמנם משמעות כלשהי , אך אין היא מילה עצמאית . המוספיות -םיה , -וני אינן נמצאות כערך במילון . בדרך הגזירה הקווית נוצרים שמות עצם ותארים רבים מאוד וגם תוארי פועל . למשל : הסופיות -םית , -םות מתחברות לבסיסים שונים ויוצרות תוארי פועל : אני מסכים אתך עקרונית אבל לא מעשית ( כלומר : באופן עקרוני אבל לא באופן מעשי . ( דבר גלויות ; ( באופן גלוי ) הסופיות האלה אינן צורות נטייה של מין או של כמות , שהרי לא ניתן לשנותן לזכר או ליחיד . לא ניתן לומר : ' * ךבר גלויה '! או '* אני מסכים אתך עקרוני . ' צורנים אלה הם צורני גזירה של תוארי הפועל ולא צורני נטייה . גם התחילית ב- אופיינית מאוד ליצירת תוארי פועל . למשל , המילים רצון , שמחה , כונה , גבורה הן שמות עצם . אולם אם נוסיף להם את התחילית ב- הם עשויים להפוך לתואר הפועל : 'נבוא ברצון . ' 'הוא לחם בגבורה . ' 'נענינו בשמחה להזמנתך . ' 'במנה הדגשתי זאת . ' את תוארי הפועל לא ניתן להטות בשום דרך שהיא , ולא ניתן להוסיף להם ביטויי שייכות או יידוע , כי לתוארי פועל אין כל נטייה . ה 3 . ו משמעות המוספית כשם שבגזירה המסורגת התבניות תורמות את חלקן למשמעות המילה , כך גם המוספיות תורמות את חלקן למשמעות המילים בגזירה הקווית . חיבור שתי המשמעויות - זו של הבסיס וזו של המוספית - יוצר את המשמעות החדשה , הייחודית למילה שנוצרה . משמעות המילה חלילן נוצרת מחיבור משמעות המילה חליל ומשמעות המוספית -םן ( בעל מקצוע , ( וכך מתקבלת המשמעות אדם שמקצועו נגינה בחליל . המשמעויות של המוספיות דומות במידה רבה למשמעויות של התבניות : הן עשויות להביע את המשמעויות של בעלי מקצוע , עיסוק או תכונה , מכשירים , מקומות , והן עשויות להוסיף לבסיס תכונה של הקטנה , להפוך את הבסיס לשם מופשט או לתואר ועוד . להלן פירוט של חלק מן המוספיות ( סופיות ותחיליות ) והמשמעויות המאפיינות אותן . ה 4 . ו סופיות גזירה מנהלן , תורן , פרדסן , כךטיסן , ( בלשון הילדים : מךביצן , מךגיזן . ( סופית זו מציינת בעיקר משמעות של בעל מקצוע , עיסוק או תכונה . בגזירה המסורגת הכרנו את משקל קטלן ( בטלן , ךקןן , ( המציין גם הוא משמעות זו . גם משקל קטלן מסתיים ב-םן , אך הוא חלק מן המשקל ולא מוספית שמתקשרת למילת בסיס . סופית זאת , כמו הסופית -םן , מציינת בעיקר משמעות של בעל מקצוע , עיסוק או תכונה , כגון -.יומנאי , תקציבאי , מחסנאי , תךמילאי . בשמות בעלי סופית זאת יש כמה קבוצות של משמעות . מקומות : ספריה , מרכזיה , נגריה , עירייה מעךניה ; פרטי לבוש : גופיה , חזיה , מצחיה , כתפיה , שכמיה ; אוספים ( שם עצם קיבוצי : ( ' צמחיה , שפניה , בךזיה . אגב , המילים שפנייה , ברזייה יכולות להשתייך גם לקבוצה של מקומות .
|
|