|
|
עמוד:175
ב 6 תופעות מיוחדות בנטייה הנטייה היא אחת המערכות הסדורות ביותר בלשון העברית , בכל זאת יש בה גם תופעות ייחודיות למילה זו או אחרת . " חורים" במערכת - מילים בודדות אינן נוטות בכל האפשרויות הקיימות במערכת . דוגמות בשם : למילים בחירות , ןגזךים - אין צורת יחיד , ואילו למילים חמור , גמל - אין צורת נקבה . דוגמות בפועל : "הוא נפטר ממחלה . " הפכו את המשפט לעתיד . מה קרה לפועל נפטר ? ודאי שיניתם : הוא ימות ממחלה . הפועל נפטר לא נוטה בזמן העתיד ( אין אומרים "הוא ייפטר ממחלה , " ולכן הפועל מת / ימות משלים אותו . "זה לןךה ביום גשם " - האם ניתן להטות את הפועל קרה בגוף ראשון או שנין השלמת מערכת - ישנן מילים שצורת נטייה כלשהי חסרה להן , וכדי להשלים את המערכת - משתמשים במילה אחרת . למשל , איך תהפכו לזמן עבר את המשפט : "האשה הזו תגיד את האמת ?" ודאי לא תשתמשו בפועל הגידה , משום שאיננו משתמשים בו בעברית הדבורה היום , אלא בפועל אמרה . הפועל אמר משלים את הפועל יגיד . השלמה אחרת של המערכת - שינוי בזמן גורר אחריו שינוי בבניין של הפועל , כמו : פחךתי מהכלב , אני מפחד מהכלב . בשינוי הזמן להווה , משתנה הבניין הקל לפיעל . סוג נוסף של השלמת מערכת : הריבוי של שם עצם במין נקבה נוצר כרגיל על ידי הוספת הצורן -ות . האם כך תיצרו את הריבוי של שם העצם אשה - אשותי מובן שתשתמשו במילה נשים , וזוהי צורת ריבוי שונה המשלימה את המערכת . בבעלי חיים שונים הזכר והנקבה הם ממש מילים שונות , כמו : חמור-אתון , גמלנאקה , אריה-לביאה , וגם זה סוג של השלמת מערכת . תופעה זאת של השלמת חוליה חסרה במערכת הנטייה על ידי רכיב ממערכת אחרת , כלומר : על ידי מילה אחרת , שאין לה קשר למערכת הנטייה הזאת , מכונה "סופלציה" ( המונח העברי "תשלים . ( " בר סיכום : נטייה הנטייה הדקדוקית מאפשרת שימוש גמיש וחסכוני במילים , כי במקום להשתמש במילים נוספות מוסיפים למילה צורני נטייה שונים . צורני הנטייה מתקשרים לקבוצות שונות של מילים ( פעלים , שמות , מילות יחס ) והם עשויים לסמן משמעויות שונות , ובעיקר : מין ומספר , זמן א 1 דרך , וגוף . נטייה לפי מין ( זכר ונקבה ) ומספר ( יחיד ורבים ) מצויה בעיקר בשמות : שמות עצם , שמות תואר , צורות בינוני ושמות מספר : כלב-כלבה , ספר-ספרים , אדום-אדומה , אדומים-אדומות , הולך-הולכת , הולכים-הולכות , שלוש-שלושה . נטייה לפי זמן ( עבר , הווה , עתיד ) ודרך ( ציווי ומקור ) - מצויה רק בפעלים . הנטייה לפי גוף מסועפת , כיוון שצורני הגופים ( ראשון , שני , שלישי ) מציינים גם מין וגם מספר . כפועל מסומנים הגופים תמיד יחד עם הזמן ( בעבר ובעתיד ) או עם הדרך ( בציווי , ( כשהם מציינים את 'עושה הפעולה : ' הלכתי , תלך , לכי . כמו כן יש צורני גוף בפועל , המציינים את מקבל הפעולה ( כינויי מושא : ( ראיתיו , ביקשתיה . בשם העצם מציינים הגופים את השייכות : שולחני , כלבכם , ובמילות היחס את היחס לגופים השונים בגללו , שלך , עליו . הנטייה לפי גוף בשמות העצם ( כינויי השייכות ) ובכינויי המושא בפועל אינה מחויבת . בימינו מעדיפים לומר : "המחברות שלי" ( במקום "מחברותיי ( " או "ראיתי אותו " ( במקום "ראיתיו . (" הנטייה היא אחת המערכות הסדורות ביותר בעברית , ובכל זאת יש בה תופעות מיוחדות , כגון בנטיית המילים מים , צמר , חמור , נגיד .
|
|