|
|
עמוד:173
פועל - צורני הגוף המתחברים אל הפועל בעבר ובעתיד מציינים בעיקר את עושה הפעולה או את מי שנתון במצב מסוים : סיפרתם , תבטיח , הופתעתי , תרקדי . בדרך הציווי - מציינים הצורנים את הנמען שההוראה מופנית אליו , לכן הנטייה היא רק בגוף שני : כתוב , רקדי , הקשיבו , התרכזנה . כל הצורנים האלה הם מחויבים , כלומר - לא ניתן לומר פועל כזה ללא ציון הגוף בתוכו ( אי אפשר לומר - * הלך אתה , * סיפר אנחנו . ( לפועל ניתן להוסיף גם כינויי מושא , כלומר כינוי גוף של מקבל פעולה . אלה עשויים להתקשר לפועל בעבר , בעתיד , בהווה , בציווי ואף במקור : חיפשתיו , אבקשנה , הביאיהו , להשמיעם והם מחליפים את המושא הישיר ( חיפשתיו חיפשתי אותו , אבקשנה = אבקש אותה . ( כינויי המושא אינם חייבים להתחבר לפועל . צורות חבורות אלה רגילות בלשון המקרא , אך אינן נפוצות בעברית בת ימינו . בימינו נוהגים לומר : חיפשתי אותו , אבקש אותה , ורק בטקסטים כתובים במשלב גבוה נמצאות גם הצורות החבורות . שם עצם - צורני הנטייה של גופים , המתחברים לשם עצם , מציינים בעיקר את השייכות : מחברתן , אביו , דבריכם , מחשבותינו . הם יכולים להתקשר לשם העצם ביחיד או בריבוי , ויש הבדלים קטנים בין אלה לאלה . לשם העצם בריבוי תמיד נוספת בכתיב י : ' משרדנו ( המשרד שלנו ) - משרדינו ( המשרדים שלנו , ( עבודתכם - עבודותיכם . צורני הגופים האלה ( של השייכות ) אינם מחויבים . שם העצם יכול להופיע גם בלעדיהם : הבית שלנו , הכתובת שלכם . הצורות החבורות שכיחות יותר בטקסטים כתובים במשלב גבוה . מילת יחס - צורני הנטייה , המתחברים למילות היחס , מביעים את היחס לגופים השונים : עליך , אליו , בגללנו , שלי , בשבילם . צורות חבורות אלה מחויבות , לא ניתן לומר : * בגלל אנחנו , * של אני . צורני הנטייה של מילות היחס דומים לצורני הנטייה של השמות . יש מילות יחס הניטות כמו שם עצם ביחיד , ויש הניטות כמו שם עצם ברבים . השוו בין צורני הנטייה של הפועל , של שם העצם ושל מילת היחס . שימו לב גם לדמיון של צורני הנטייה ושמות הגוף . מושא בתחביר , ראו עמי . 372 כינו" מושא , כינו" שייכות ומשלב לשוני , ראו עמי . 122 נ " 0 ת מילות יחס כמו שם עצם ביחיד נט"ת מילות יחס כמו שם עצם ברבים
|
|