|
|
עמוד:172
במקרא צורות מקור נוספות שכיחות מאוד : "אלה תולדות השמים והארץ בהבךאם ביום עשות ה ' אלהים אלץ ושמלם " בראשית ב , א . בהבךאס , עשות הן צורות מקור ופירושן כאן - כשנבראו , שעשה . שתי הדרכים - הציווי והמקור - אינן מצויות כלל בבניינים הסבילים המובהקים : בפועל ובהופעל . אם מתקשים לזהות את הבניין של המקור או של הציווי , כדאי להפוך את הפועל לצורת היסוד בעבר / נסתר ( או להשוותו קודם לצורת העתיד . ( ב 4 . גוף סוג נוסף של צורני נטייה הוא צורני הגוף . נטייה לפי גוף מסועפת מאוד , והיא מביעה משמעויות או תפקידים שונים . נטייה לפי גוף יוצרת שלוש קבוצות עיקריות : גוף ראשון - מדבר , גוף שני - נוכח , גוף שלישי - נסתר . בכל אחת משלוש הקבוצות הראשיות האלה יש קבוצות משנה , כי בתוך הגופים בעברית מצוינים לרוב גם המין והמספר . בגוף ראשון יש הבדל רק במספר : הלכתי - הלכנו , אני - אנחנו , ואין הבדל במין , אך בגוף שני ושלישי - גם במין וגם במספר : הקש ; 1 ת - הקשבת - הקשבתם - הקשבתן , את - אתה - אתם - אתן . יחיד רבים גוף ראשון מדבר ( מוען ) אני אנחנו גוף שגי נוכח ( נמען ) אתה , את אתם , אתן גוף שלישי נסתר הוא , היא הם , הן הגופים הראשון והשני מציינים את המוען והנמען המתקשרים ביניהם , והגוף השלישי מציין את כל שאר הדברים בעולם , כולל בני אדם שאנו מזכירים לא בנוכחותם . צורני הגוף על צורותיהם השונות נקראים גם כינויים . המונח "כינוי" מציין שיש כאן תחליף למשהו . למשל , במשפט : "רותי רקדה " המילה רותי מציינת שם עצם פרטי . את השם הפרטי הזה אפשר להחליף במילה 'היא ' - "היא רקדה . " מילה זאת היא שם גוף או כינוי גוף . גם הצורן . יידו בסוף הפועל ךקךה , הוא תחליף למילה רותי או למילה 'היא , ' כלומר גם סופית זאת היא כינוי גוף , אך זהו כינוי גוף לא פרוד אלא חבור למילה . מבחינים בין כינויי גוף פרודים לבין כינויי גוף חבורים . כינויי הגוף הפרודים ( אני , אתה , את , הם וכדומה ) באים במקום שמות העצם , והם אינם מחוברים למילה אחרת . אלה הם שמות הגופים המילוניים ( כל אחד מהם הוא ערך במילון , צורת יסוד . ( כינויי הגוף החבורים הם צורנים כגון : -רני ( שמרתי , ( א !) אסגור ) בפועל , -כם ( שלומכם ) -ו ( אחריותו ) בשם עצם . כמו שאר צורני הנטייה גם צורנים אלה אינם ערך מילוני . צורני נטייה של גופים מתחברים בעיקר לפעלים , לשמות עצם ולמילות יחס . בכל אחת מן הקבוצות האלה מתגוונת המשמעות המובעת בצורן , אם כי היא תמיד קשורה לגופים . שימו לב שיש צורני גוף מחויבים , כלומר חייבים להתחבר למילה , ויש צורני גוף שאינם מחויבים , שיש אפשרות לחברם , וזוהי בחירה של סגנון , של משלב . צורות המקור בתקופות הלשון השונות , ראו עמ' . 461 , 456 צורני גוף במכתב , ראו עמי . 120 תפקיד הכינויים בטקסט , ראו עמי . 74 , 48
|
|