|
|
עמוד:167
קווית - אם שני הצורנים באים זה אחר זה , הרי זו התחברות קווית . דרך זאת אופיינית לגזירה של חלק מן השמות , כמו מחשבון = מחשב -+ון , המילה מחשב ואחריה הצורן -ון , כךטיסן = כךטיס + -םן , הצורן כךטיס ואחריו הצורן -םן . בהתחברות קווית של צורני הגזירה יש בדרך כלל מילה המשמשת בסיס וצורן נוסף - מוספית . המוספית יכולה להתחבר לסוף הבסיס , ואז היא סיפית , או לתחילתו , ואז היא תחילית , כמו התחילית על במילה על יסוךי והתחילית דו במילה דו סטרי , או בין במילה בין לאמי . א 5 . סיכום : מושגי יסוד עסקנו במושגים.- מילים , צורנים וסוגיהם . תורת הצורות עוסקת במבנה המילים ובקשר שבין המבנה למשמעות ( בתוך המילה ובין מילים בעלות מבנה דומה . ( המילים בנויות מצורנים , לפעמים מצורן אחד אך לרוב משניים או יותר . צורן הוא יחידת הלשון הקטנה ביותר שיש לה משמעות , והיא משתתפת בבניית המשמעות הכוללת של המילה . בכך נבדל הצורן מן ההגיים ומן ההברות , שאין להם , כשלעצמם , משמעות . את הצורנים ניתן למיין בשני אופנים : לפי תפקידם - צורני גזירה , היוצרים את צורות היסוד של המילים כמו -םאי במילה מחסנאי , וצורני נטייה היוצרים את השתנותן הדקדוקית של המילים כמו -םים במילה מחסנים ; לפי אופן התחברותם - צורנים מסורגים שמשתלבים זה בזה כמו השורש והתבנית במילה mitparek וצורנים קוויים שבאים זה אחר זה , כלומר מתחברים לבסיס כלשהו לפניו ( תחיליות ) או אחריו ( סופיות , ( כמו : בץ לאומי , דגים . שורש ותבנית , בסיס ומוספית גזירה יוצרים מילים אחרות .
|
|