עמוד:153

מילים פשוטות ומובנות גם הן יכולות לשמש בשיר באופן שאינו חד משמעי . למשל , מה יותר מובן מן המילה שלנו , כשהיא מתקשרת לשם עצם כלשהו , למשל הכדור שלנו ! אלא שבשיר "נחמה" מילה זאת אינה מצורפת לשם עצם כלשהו , ולפיכך ניתן להטעין אותה במשמעויות שונות ואישיות . כלומר , מילה זו מוסרת בשיר משמעויות שמעבר למובן הפשוט שלה . כך גם לגבי המילים גדולות ונצורות בשיר זה , שעשויות להתכוון לדברים שונים אצל אנשים שונים . מילים אלה הן עמומות במתכוון , כמו גם המילה תמורות ; בהקשר של השיר "נחמה" לא נמסר כאופן מפורש על איזה שינוי מדובר , שינוי ממה למה . והנה דווקא כזכות היותן של מילים אלה עמומות , הן עשויות למסור מגוון רחב של משמעויות . בבית זה של השיר , המילים בשלנו , גדולות ונצורות , שלווה מופרת , התמורות נתונות לפירושים שונים , ועשויות לעורר אצל הקורא קונוטציות שונות . ד 4 . מבנים תחביריים מיוחדים שירים מתאפיינים לפעמים בשבירת המבנים התחבירייס הרגילים , שנמצאים לרוב בכתיבה העיונית . בשיר עשויים להופיע מבנים תחביריים לא שלמים , שבהם אנו חשים באופן ברור בחסרונו של רכיב כלשהו , כמו בשירו של משה בן שאול ( עמי : ( 151 הלא הרגשתי כי כשבאתי אבל אתמול חלפו הפרשים . ... באיבר הראשון של המשפט המאוחה הזה יש פסוקית משועבדת ( פסוקית זמן ) כשבאתי , אך למה היא מתקשרת ! היכן נמצא המשפט היסודי שלה ! הוא איננו . הקורא יכול להשלים אותו כרצונו , או להיעזר ברמזים הפזורים בשיר . המבנה התחבירי כאן אינו רגיל , אינו שלם . תופעות כאלה אינן רגילות בלשון הכתובה , ובוודאי שלא בלשון העיונית , אך הן מצויות בשפע בשירים . תופעה אחרת , אף היא נפוצה בשירים , היא שינוי של סדר המילים הרגיל , והופעתו של סדר מילים ייחודי . למשל , כשאנחנו נהנים מאוד במסיבה עליזה , ייתכן שנאמר : הלוואי שהמסיבה הזאת לא תיגמר או שהמסיבה הזאת לא תיגמר - בפסוקית זו מופיע תחילה הנושא , מסיבה , ואחר כך הנשוא : לא תיגמר . הסדר נושא נשוא נחשב סדר תחביר "רגיל , " "בסיסי . " אולם בשיר של חנה סנש , "ההליכה לקיסריה , " הסדר הוא הפוך : אלי , שלא ייגמר לעולם החול והים . ... הסדר הרגיל ( נושא נשוא ) מופר גם בשיר "שקיעה" של לאה גולדברג : הרי אדום אדמו , שותתת דם / האבן , וקדרו סלעי בזלת ( עמ' . ( 150 לעתים המבנה התחבירי העמום יוצר דו משמעות תחבירית , כמו בשיר "בערב" מאת נתן זך : סדר מילים , ראו עמי . 410 ו מתוך : נתן זך , שירים שתים . ? מתוך : בית ראשון מן השיר , ללכת שבי ארוריך , שירי נורית הירש .

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר