עמוד:100

לגברים ולנשים כאחד . גם בימינו , טקסטים רבים של הפעלה מנוסחים בצורה זאת : הפעל , המתן , ודא , הכנס , הקלד , הקש , עקוב ( כמו בהוראות ההתקנה למשחק המחשב בעמ' . ( 82 בטקסטים המיועדים באופן ברור לנשים , כדוגמת טקסטים הנלווים לתכשירי קוסמטיקה או תרופות לנשים בלבד , הפנייה היא בלשון נקגה . הספיגי את הקרם . כך גם בטקסטים כגון ספרי בישול או הוראות לביצוע מלאכות יד מסוימות : קלפי ורסקי את האגוזים ... נוסח זה נבע בעבר מן ההנחה המוקדמת של הכותבים , שפעולות אלה מתבצעות בעיקר על ידי נשים . במרוצת השנים חלו שינויים תרבותיים בהשקפות ובמוסכמות , והיום ניכרת רגישות רבה יותר ביחס לשוויון בין המינים . רגישות זו מוצאת ביטוי גם בטקסטים של הפעלה . הכותבים מנסים להימנע מזיהוי פעולות מסוג מסוים עם נמען ממין זכר או נקבה , ומחפשים פתרונות המבהירים שהכוונה היא לגברים ולנשים כאחת . אחד הפתרונות האלה הוא שימוש בדרך הציווי בלשון רבים , כמו חברו , מרחו , הניחו , הדביקו . צורה זו נחשבת כנכונה הן לזכר והן לנקבה ( כמו בהוראות להכנת עפיפון בעמ' . ( 90 פתרון אחר הוא להפנות כל הוראה ביחיד לזכר וגם לנקבה ולהפריד בקו נטוי : השתמש / י , ראה / ראי , מלא / י . כיוון שדרך הציווי נתפסת לפעמים כצורה רשמית מאוד , יש הנוהגים להחליפה בציווי מרוכך ו"חברתי" יותר , בעיקר בלשון הדבורה . במקום צאו מן החדר אומרים תצאו מן החדר , ובמקום פתחי את החלון - תפתחי את החלון . בטקסטים כתובים של הפעלה יש לעתים מידה מסוימת של רשמיות ( פורמליות , ( ולכן אין בהם שימוש רב בצורות אלה . כדי "לרכך" את הדימוי , הכותבים מוסיפים אל הפועל בציווי את המיליות אנא , נא , בבקשה . לדוגמה , הקישו בבקשה -, למי שיש טלפון חוגה , יחייג נא ( עמ' . ( 91 לעומת זאת , כשנותן ההוראה הוא בעל סמכות רשמית כלפי הנמען , הוא משתמש דווקא בציווי הרשמי או בתבנית כגון עליך לעשות ... בוודאי נוכחתם לדעת שבטקסטים של הפעלה מופיעים מבנים מודאליים נוספים , ולא רק פעלים בדרך הציווי . נפרט אותם עכשיו . ג 4 . דרך המקור דרך המקור ( הנקראת גם שם הפועל , ( מופיעה הרבה בטקסטים של הפעלה בכמה מבנים . במבנה הפשוט ביותר , צורת המקור בלבד מחליפה את הציווי , ללא שינוי נוסף במבנה המשפט , כמו במתכון הבא : לרחוץ היטב את תפוחי האדמה ולבשל אותם בקליפתם . לקלוף ולרסק בבלנדר . מבחינה תחבירית דקדוקית יש כאן משפטים חסרים , שאין בהם נושא . במשפטים לרחוץ היטב ,... לבשל ,... לקלוף , לרסק ... אין מבנה תחבירי שלם של משפט . זהו מבנה קצר , המתמקד בפעולה עצמה , מתוך הנחה שהפנייה לנמען היא מובנת מאליה . זהו נוסח מקובל ושכיח בטקסטים של הפעלה . כיוון שהפועל בצורת המקור הוא חסר גוף , מין ומספר , צורה זאת יכולה להתאים לכל נמען : לגבר , לאישה , לנמענים רבים ולנמענות רבות . לכן , צורת המקור מתאימה למגמה החדשה , יחסית , להימנע מהפניית ההוראה לגבר או לאישה בלבד . צורת המקור , בהשוואה לציווי , משדרת ציווי רך יותר , פחות רשמי ופחות מחייב . צורת המקור מופיעה הרבה בטקסט ההפעלה גם בתבנית משפט שבה המקור הוא הנושא . במבנים אלה , הפועל במקור מביע את הפעולה שאמורה להיעשות . לדוגמה : רצוי לפרק את הצינור ... יש לשטוף היטב ולנער את הצינור . מין ומספר , ראו עמי . 169 דרך המקור , ראו עמי . 398 , 397 , 171 עשרת הדיברות הן הוראות . הן מנוסחות בלשון זכר אן מכוונות לכולם ...

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר