|
|
עמוד:82
? האם "פירקתם" פעולות מסוימות לשלבי ביניים של ביצוע ? אילו שיקולי דעת הפעלתם בעת ה"פירוק"ל איך קבעתם את סדר הצגת ההוראות ? ? האם נתקלתם בקושי הנובע מהעובדה שאין נמען ספציפי להוראות ? איך התגברתם עליו ? אילו שיקולים הבאתם בחשבון לגבי הידע המוקדם של הנמען ? איך הם השפיעו על רמת הפירוט של ההוראות ? ? לפי אילו מדדים ( קריטריונים ) בוחנים טקסט הפעלה טובי אילו ניתנו לכם עוד כמה דקות כדי לשכתב את ההוראות שלכם , מה הייתם משנים ? למה ; ה . אפשר להוסיף את הטקסטים שכתבתם לאלה שנאספו בכיתה . א 4 . התמקדות בפעולה בטקסט ההפעלה ההוראות צריכות להיות ברורות . הטקסט מפרק את הפעולה לשלבים , מתרכז בפעולה ונמנע ממק ! ל אחר . במידת הצורך , הוא משלב גם הסברים ותיאורים של העצמים או של הפעולה , וקטעים אלה הם מועטים וקצרים מאוד בדרך כלל . מרכיבים אחרים המופיעים בסוגות אחרות - הבעת דעה או סיפור התרחשות - אינם נמצאים בדרך כלל בטקסט ההפעלה , שהוא טקסט ענייני וממוקד . במרכז טקסט ההפעלה עומדות פעולות שונות ומגוונות : איך להכין , איך לאחסן , איך להפעיל , איך לנקות , איך להגיע , איך להתנועע , איך לכתוב ועוד ועוד . פעולות אלה שונות מאוד זו מזו מבחינת מורכבותן , תדירותן , אופיין ומשך הזמן שלהן . מי שכותב טקסט הפעלה , צריך להכיר היטב את הפעולה עצמה , את חלקיה , את שלביה , את אופייה ואת החפצים המעורבים בה . כדי להעביר אותה כמסר לנמען , הוא צריך לעתים לפרק את הפעולה השלמה לחלקים המרכיבים אותה , לשלביה השונים . הפירוק אמור להביא בחשבון הן את הפעולה והן את הנמען ; את הידע הקודם שלו , את יכולתו ואת הבנתו . הנמען הקורא פועל לפי החלוקה הזאת בשלבים , ואמור לבצע אותה בשלמותה . בסיפור ובשיר אפשר למצוא לעתים דו משמעות , אי בהירות , דברים שיש להם פנים לכאן ולכאן . לעומת זאת , בטקסט הפעלה אין מקום למאפיינים כאלה , והמסר שלו צריך להיות ברור , מדויק וחד משמעי . אחרת , הנמען לא יוכל לבצע את הפעולה , כלומר לממש את מטרת הטקסט . א 5 . התמקדות בנמען המוען ( כותב ההוראות ) אינו נזכר בדרך כלל בצורה מפורשת בטקסט ההפעלה - לא בשמו ולא בצורות אחרות המתייחסות אליו ( אני , לדעתי , לקדותי , ניסיוני . ( לעומת זאת , טקסט ההפעלה ממוקד בנמען , ולכן הוא פונה אליו בדרך כלל ישירות ובצורה מפורשת : עשה כך וכך , או עליך לעשות כך וכך וכדומה . הפנייה הישירה נמצאת בטקסטים האלה לעתים קרובות , אף על פי שהנמען שיקרא אותם אינו ידוע למוען . המוען מדמיין את הנמען - את מצבו , את יכולתו ואת ידיעותיו - כדי שהנמען יוכל לפעול לפי הטקסט ברגע שיזדקק לו . הסתכלו בהוראות להתקנת משחק במחשב . אל מי מופנות ההוראוו הוראות התקנה . 1 הפעל את המחשב והמתן לקבלת . 2 . c : \> בנא שבדיסק שבו יותקן המשחק יש לפחות 500 KB פנויים . . 3 הכנס את תקליטון המשחק לכונן A ( או . ( B . 4 הקלד A : ( או ( B : וה 1 ? ש . 5 . ENTER הקלד INSTALL והקש . 6 . ENTER עקוב אחר ההודעות שיופיעו על הצג . ? מתוך : מ 7 וי 7 למשתמש להפעלת רולרמרה "נחש א > ח . ה . " כל הוראה פותחת בפועל , המופנה ישירות לנמען , בצורת הציווי : הפעל , המתן , ודא , הכנס ... מאחר שהנמען המסוים שיקרא את הטקסט הוא בלתי ידוע , ההוראות מופיעות כאן בלשון זכר יחיד , צורה המקובלת בעם ית גם בפנייה סתמית לכל אדם שהוא . אך בטקסט הפעלה יכולות להופיע גם צורות פנייה בלשון רבים ובצורות אחרות ( ראו בהמשך , בסעיף "מבנים לשוניים . ( " הכותב פונה אל הנמען באופן ישיר , ובקיצור . אם נראה לו שלנמען חסר ידע קודם , הוא משנה את כתיבתו , מפרט את ההוראות או מוסיף הסבר קצר .
|
|