עמוד:75

ג 6 . אופי פועלי שיח הסיפור מבוסס ביסודו על אירועים , על עלילה . לכן אופיו של שיח הסיפור הוא ביסודו אופי פועלי , ופירוש הדבר שיש בסיפור ריבוי של פעלים בהשוואה לסוגות אחרות . פעלים רבים המביעים את המשמעות היסודית של הפועל - התרחשות , אירוע , תהליך , פעילות or - בא , פתח , שרטט , קנה , הם פעלים דינמיים . פעלים אחרים מביעים גם משמעויות אחרות , פועליות פחות ; לדוגמה : הסמיק , התעלף , חיכה , הגשים חלום . פעלים אלה מביעים מחשבות , רגשות , מצבים ושינויי מצב , ולעתים הם מביעים משמעויות מצביות לחלוטין כמו : חשב , הרגיש , יכול , ידע , הבין , גר , האמין , פחד , התאים , נהנה , החליט . אלה הם פעלים סטטיים . ג 7 . זמני הפועל בדרך כלל בסיפור מסוים נעשה שימוש בזמן אחד : זמן עבר או זמן הווה ( הנקרא "הווה סיפורי . ( " העלילה מתרחשת לאורך קו זמן מסוים , והפעלים הם בזמן הנבחר . הסיפור האופייני מסופר בזמן עבר . לדוגמה , בסיפור העוגה הפעלים הנטויים הם בזמן עבר . אבל ניתן גס לספר סיפור בזמן הווה , בלי לוותר על השתלשלות המאורעות . השינויים בזמני הפועל בסיפור מעניינים , כי החריגה מזמן הפועל נעשית מסיבה משמעותית המשרתת את הסיפור . בסיפור "פרה בבית קפה" יש שני שינויים אופייניים בזמן הפועל . האחד מתרחש כאשר עוברים מדיבור עקיף , המתאר את השתלשלות המאורעות מנקודת מבט של המספר אל דיבור ישיר , שמכניס את הקורא אל לב ההתרחשות . כאשר הצעירים מדברים על הצעירה , הם מדברים ביניהם בזמן הווה , "בזמן אמת : " " תסתכלו על הפרה הזאת , איך היא יושבת לה ואוכלת כאן . איזו מין פרה ! מתאים לה יותר לאכול עשב ! " השינוי השני בזמן הפועל נעשה ברכיבי ההערכה המופיעים בסגיר . הסגיר כבר איננו חלק מן העלילה וממבנה הרצף של האירועים , ובו עוברים להיגד על זמגי : מתברר , שגם בפאריס יודעים עברית . זהו היגד המתאים לכל זמן , ולכן הוא נאמר בהווה . ג 8 . פועלי אמירה ברוב הסיפורים , הדמויות לא רק עושות מעשים אלא גם ( ואולי בעיקר ) מדברות וחושבות . איך מדברות וחושבות הדמויות בסיפור ? איך נודעים לקורא הדברים שהן אומרות או חושבות ? איך מובעות האמירות והמחשבות שלהן ? מהן התבניות הלשוניות שבהן נמסרים דיבורים או מחשבות של מישהו ? למשפטים שיש בהם מסירת דיבור יש מבנה תחבירי אופייני . במשפטים כאלה מופיע בדרך כלל פועל אמירה , כגון : אמר , סיפר , שאל , ענה . לפעמים יש לפועל האמירה משמעויות נוספות , המוסרות באיזה אופן נאמרו הדברים , באיזו עוצמת קול , באיזו הדגשה . משמעויות אלה מרמזות לעתים על תוכנם העיקרי של הדברים הנאמרים . לדוגמה , כל אחד מן הפעלים קרא , צעק , לחש ; הז 7 יש , ציין , הוסיף ; ביקש , התנצל , נימק מתפקד כנשוא , והוא קושר אליו פסוקית מושא המביאה את תוכנם של הדברים הנאמרים . בעזרת פועלי האמירה ניתן למסור לקוראים את הדברים שנאמרים : גיורא צרח אל כולם ; "הוא קונה את העוגה . " " הוא קונה את העוגה , " הודיע גיורא לכולם . " הוא" 2 בא גיורא לכולם "קונה את העוגה . " ! גיורא החל לצעוק אל כולם "הוא קונה את העוגה . " דקויות במשמעות נוצרות על ידי פועלי האמירה , וכן על ידי מקומם בתוך רצף הדברים שנאמרים . פועל האמירה יכול לבוא לפני תוכן הדברים , אחריו או בתוכו . פעלים , ראו עמ' . 187 משמעויות פעלים , ראו עמי . 373 זמני הפועל , ראו עמ' . 336 , 170 פועלי דיבור - אמירה , ראו עמי . 429 , 375 , 373

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר