|
|
עמוד:74
יש דרכים שונות לאזכר את הדמויות . אפשר , כמובן , לחזור ולהזכיר אותן כפי שהוצגו מלכתחילה . הנה קטע מהסיפור "פרה בבית קפה" כפי שהוא היה יכול להיראות אילו חזרנו כל העת על "שלמה , אורי ודותן : " שלמה , אורי ודותן עמדו להתגייס לצבא , ולפני כן הגשימו חלום ונסעו לטיול באירופה . לאחר שמעיים של טיול הגיעו שלמה , אורי ודותן לעיר האורות , פאריס . שלמה , אורי ודותן היו כבר מגובשים , ושלמה , אורי ודותן החליטו לחגוג את הגעתם לעיר בבילוי באחד מבתי הקפה הפריואיים הידועים . שלמה , אורי ודותן התיישבו לשולחן , קראו למלצר והזמינו משקאות . כטוב ליבם בקפה , בבירה וביין החלו שלמה , אורי ודותן מתםננים בבליינים האחרים שסביבם . בית הקפה המה אנשים , נשים וטף , ושלמה , אורי ודותן בדקו היטב כל אדם ואדם , תיארו אותו , את לבושו , ודנו היטב בכל פרט ופרט במראהו החיצוני . כל זה נעשה בקולי קולות , ובעברית . קל להרגיש שזה סיפור גרוע . החזרה האינסופית על שלמה , אורי ודותן משעממת מאוד . אמנם , הדמויות שבסיפור הן חשובות , וחשוב לאזכר אותן כדי לדעת במי מדובר , אבל הלשון מאפשרת לעשות זאת בדרכים חסכוניות ומעניינות יותר . חזרו לסיפור "פרה בבית קפה" ובדקו את כל המקומות שבהם מופיעה חבורת הישראלים . שימו לב שהשמות שלמה , אורי ודותן מופיעים רק בפתיח ובסגיר . בפתיח הם מוצגים , ובסגיר האזכור יוצר את האחדות ואת סגירת המעגל . בכל שאר המקרים מופיעות החלפות : התיירים הישראליים , החבורה העליזה , חברינו המטיילים וכדומה . החלפות אלה עושות שימוש במילות תוכן , שהן לרוב שמות עצם ותארים . למען הקיצור והחסכנות , העברית ( כמו שפות אחרות ) מאפשרת ואפילו מאלצת אותנו , להשתמש בכינויי גוף המקשרים אל שלמה , אורי ודותן . למשל , במשפטים אלה מופיע כינוי הגוף הפרוך : הם התיישבו לשולחן , הנא הזמינה לעצמה ארוחה ומשקה . כינוי הגוף הפרוד ( הם , הוא ) מופיע כאשר מי או מה שמאוזכר ( שלושת הישראלים , האישה ) נמצא בעמדת הנושא התחבירי . לעומת זאת , כאשר האזכור הוא בעמדה תחבירית אחרת מזו של הנושא , מופיע כינוי גוף חבור בדרכים אחרות : ... בדקו היטב כל אדם ואדם , תיארו אותו , את לבושו , ודנו ... במראהו החיצוני . אותו = * את הוא , את כל אדם ואדם , לבושו = הלבוש שלו , את לבוש האדם , במראהו = במראה שלו , במראה של האדם . לא חסכו את שבט לשונם ממנה . לשונם = הלשון שלהם , של הישראלים ; ממנה = * מן היא , מן האישה השמנה . באזכור אפשר גם להתייחס לתוכן רחב יותר באמצעות המילה זה ; כל 1 ח ( בלומה ההערות , התיאורים ) נעשה בקולי קולות , ובעברית . בסיפור '' העוגה" האזכורים מורכבים ומעניינים הרבה יותר . העוגה מאוזכרת כהיא , אבל גם כנס גסטרונומי , יצירת אמנות , מפעל ארכיטקטוני . המספר בסיפור הוא אני , לעתים הוא הוא כאשר האחרים מדברים עליו ( הוא קונה את העוגה ;( רק הסגיר מאזכר אותו בצורה מפורשת : ד"ר יצחק קרונזון , המכונה קוקו . כך תורמים האזכורים למארג הכללי של הסיפור . ג 5 . השמטת הנושא כאשר מספרים סיפור בעברית , מקובל מאוד להשמיט את הנושא ( הכינוי ) במסגרת מבנים תחביריים שונים . לדוגמה , בסיפור "פרה בבית קפה : " שלמה , אורי ודותן עמדו להתגייס לצבא , ולפני כן הגשימו חלום ונסעו לטיול באירופה . בפעלים הגשימו , נסעו אין מציינים את הנושא ( שלמה , אורי ודותן ) וכך מתקבל משפט שיש בו נשוא כולל , או שמתקבל משפט מחובר שבו הנושא מושמט בפסוקית השנייה . נבדוק משפטים נוספים מהסיפור : - הם התיישבו לשולחן , קראו למלצר והזמינו משקאות . זהו משפט כולל חסר נושא , או משפט מחובר שבו האיברים השני והשלישי חסרי נושא . - לאחר שבועיים של טיול הגיעו לעיר האורות , פאריס . - כטוב ליבם בקפה , בבירה וביין החלו מתבוננים בבליינים האחרים שסביבם . בשני המשפטים האלה אין נושא בפעלים הגיעו , החלו מתבוננים - הנושא נסתר . הנשוא הכולל והנושא הנסתר מאפשרים להשמיט את הנושא - אנחנו מיודעים על ידי השמטת הנושא שמדובר באותן דמויות . כינויי הגוף , ראו עמי . 172 נשוא כולל , ראו ענד . 344 נושא נסתר , ראו עמי . 362
|
|