|
|
עמוד:11
מאפייני הסוגה אחת המטרות של כל טקסט , כתוב או דבור , היא לקיים תקשורת . בכל תקשורת מעבירים "משהו" ממישהו למישהו אחר , באופן מסוים . "משהו" יכול להיות פרט מן המציאות , רעיון , מחשבה , רגש או דמיון . זה שמעביר אותו הוא המוען , כלומר הכותב או הדובר , וזה שמעבירים אליו את הדבר הוא הנמען , כלומר הקורא או המאזין . ההעברה נעשית דרך ערוץ כלשהו , וכשמדובר בלשון כתובה הערוץ יכול להיות ספר , עיתון , מרקע הטלוויזיה , שלט חוצות , מחשב ועוד . גורמים אלה - המוען , הנמען והערוץ - מעורבים בתהליך התקשורת . הם נמצאים אמנם מחוץ לטקסט עצמו ( המוען , הנמען והערוץ אינם נמצאים ממש בתוך הטקסט , ( אך הם משאירים עקבות ברורים כטקסט ומשפיעים על אופיו . הם אלה שיוצרים את מאפייני הסוגה ואת המבנים שלה . בכל סוגה נבדוק את המאפיינים האלה . סימני היכר - בכל סוגה נבדוק מהם סימני ההיכר שלה . מהן מטרות הטקסט ? מה תפקיד המוען או הנמען בטקסט ? מהו ההקשר החברתי תרבותי שבו מופיעה הסוגה ? מהם התכנים האופייניים לסוגה - מהו המסר ומהן המשמעויות הגלויות והסמויות ? האם הדברים שמועברים בטקסט לקוחים מן המציאות , מן החשיבה ההגיונית , או שמקורם בדמיון וברגש ? נשאל אם התכנים והמסרים מועברים רק בדרכים מילוליות , או שהמלל נעזר גם באמצעים חזותיים כלשהם , כגון חלוקה לפסקות , כותרות , אורך שורה , תוספת טבלאות , איורים , או תרשימים . כדי להכיר את הסוגה ואת אופיה , צריך לבדוק גם את המרכיבים הפנימיים של הטקסט את המבנה שלו ואת המבנים הלשוניים האופייניים לאותה סוגה . מבנה הטקסט - הידע שלנו והדברים שאנו רוצים לומר אינם מסודרים ברצף בתודעתנו , אבל כשאנו מדברים או כותבים , הדברים באים בזה אחר זה = הגה אחר הגה , מילה אחרי מילה , משפט אחרי משפט , קטע אחרי קטע . כלומר , יש דברים שנכתבים בהתחלה ויש כאלה שבאים בהמשך , משום שלא ניתן להעביר לקורא הכול בבת אחת , בו זמנית . הרצף של הבאת הדברים הוא חלק חשוב בהבנת הטקסט ובכתיבתו , ויש צורך להבין לפי מה הוא נקבע : אילו קשרים יש בין חלק מסוים לחלק הקודם לו או לזה שבא אחריו ? אילו קשרים יש בין חלקים הרחוקים זה מזה ברצף הטקסט ? איך נקבע במה מתחילים , במה ממשיכים ובמה מסיימים ? האם יש בטקסט חלקים ראשיים ומשניים או שכולם שווי ערך ברמתם ? כל השאלות האלה עוסקות במבנה הטקסט ובקשר שבין המבנה לבין התכנים . בכל אחת מן הסוגות ננסה להבחין במבני טקסט אופייניים : האם זהו מבנה מדורג , היררכי ; ומהו היסוד המארגן בטקסט - האם הוא כרונולוגי ( בנוי לפי רצף הזמן ) או לוגי ( בנוי לפי קשרים הגיוניים כלשהם ?( מבנים לשוניים - נבדוק גם מהם המבנים הלשוניים האופייניים לטקסט בכל סוגה . כיצד הם משרתים אותה , ואיך הם מבטאים את ייחודה : האם זהו טקסט פועלי בעיקרו ? האם המשפטים בו ארוכים ומורכבים ? מה מאפיין את אוצר המילים שבו ? באילו דרכים מקושרים חלקי הטקסט השונים ביניהם , ומהו הדבק הלשוני המלכד אותם ? סוגי סתות את כל הטקסטים הכתובים ניתן למיין לסוגות . סוגה ( בלועזית : זא'נך ) - היא סוג של טקסט . למשל : מאמר , שיר , שיחה , מכתב , מודעת פרסומת , תסריט וחוזה הם סוגות . לכל סוגה יש מטרה משלה , וכן מאפיינים מיוחדים : מאפייני הטקסט בכללותו והמאפיינים של רכיבי הלשון . חשוב להכיר את מאפייני הסוגה , לצורך הבנתה וגם לצורך כתיבתה . במילים אחרות , הכרת הטוגה , תכניה , המאפיינים והמוסכמות שלה היא תנא * חשוב להבנת הטקסט או להפקתו . מסיבה זו , המיון לסוגות הוא הציר הראשי שלפיו נבנו פרקי הספר . הסוגות שנעסוק בהן הן נפוצות , מוכרות ושונות מאוד זו מזו : טקסט עיוני ; טקסט הפעלה ( הוראות ;( מכתב ; סיפור ; שיר . יש לזכור שלעתים לסוגה מסוימת יש גם תת סוגות , ומעבר לכך , קיימות עוד סוגות שלא עסקנו בהם . מקור המילים מוען ונמען , ראו עמי . 110
|
|