|
|
עמוד:22
קריאת הטקסט כפי שנאמר בפתיחת היחידה , כל פרק בספר מסתיים בהרהור של המחבר על נושא ערכי שעלה בפרק . פרק , 8 המוצג ביחידה זו , מסתיים בהרהור על הידידות . מילים וביטויים שכדאי להסביר או לוודא שהילדים יודעים לפני הקריאה : להביא תועלת , נדיר , ינזוף , לחכוך את כפותיה בהנאה , משתבש . מספרים לילדים שבעקבות כל פרק ישנו קטע קצר שהכותב קורא לו "הרהור , " ובו הוא משמיע את הדעה האישית שלו על הנושא של הפרק . קוראים את הטקסט . חוזרים על שני המשפטים : "אם אתם מאמינים לי או לא , אני מקנא בפצפונת" ו"אני מאחל לכל אחד מכם חבר טוב . " שואלים את הילדים למי מתכוון הכותב במילים "אתם" ו"מכם ? " איזו הרגשה נוצרת אצל הקוראים כאשר הכותב פונה אליהם בצורה ישירה ? שואלים : במה זה שונה מצורת הדיבור שהוזכרה קודם , כאשר פצפונת פנתה למר ברמזר ? מטרת הדיון - להמחיש לילדים את הקרבה הנוצרת בפנייה הישירה של המחבר לקוראים בגוף שני , לעומת הדיבור המרוחק שיוצרת הפנייה בגוף שלישי . ביחידה " ילד הכרובית" הוצגו הפניות הישירות של המחבר לקוראים , שהיו משולבות בתוך הטקסט . גם כאן יש פנייה ישירה לקוראים , אלא שכאן הפנייה הישירה היא מחוץ לסיפור , והיא מדגישה את התכנים הערכיים שלו . מעלים לדיון את טענת המחבר שהנתינה והעזרה לחבר גורמות לשמחה רבה לנותן . מבקשים מהילדים לתת דוגמאות מניסיונם האישי , הן כמי שעזר לחבר והן כמי שנעזר . כותבים על הלוח את דברי המחבר : "אבל אנטון לא ידע מזה . פצפונת לא צריכה תודות . המעשה עצמו הוא הפרס שלה " . שואלים את הילדים למה לדעתם פצפונת ביקשה לשמור על סודיות , מה דעתם על החלטתה , ומה זה מעיד על פצפונת כחברה . כדאי לציין שהיהדות מחשיבה מאוד את הצדקה ובעיקר את ה"מתן בסתר , " שמטרתו לא לבייש את המקבל .
|
|