עמוד:11

דיון בכותרות מפנים את הילדים לכותרות של הטקסט . מבהירים ש"איך עושה פרה " ? זו הכותרת הראשית , ו"תקשורת אצל בעלי חיים" זו כותרת המשנה . משוחחים עם הילדים על תפקיד הכותרות ביצירת ציפייה למה שיהיה כתוב בטקסט . בודקים מה תורמת כל אחת מהכותרות לציפייה לגבי תוכן הטקסט . כותרת המשנה מבשרת על כך שהטקסט יעסוק בתקשורת בין בעלי חיים , וזה אכן עיקר תוכנו של הטקסט . הכותרת הראשית יוצרת ציפייה לעיסוק בקולות של בעלי חיים , שבאמצעותם בעלי החיים יוצרים תקשורת ביניהם . חשוב לציין שהכותרת לא תמיד " שקופה , " לפעמים היא ספרותית יותר ומטרתה למשוך תשומת לב וליצור סקרנות לקריאת הטקסט . במקרה הזה יש הבדל במפורשות ובמידת הענייניות של הכותרות . מסכמים את המידע בטקסט לסיכום העבודה על הטקסט מארגנים את המידע שנלמד בו באמצעות השלמת הפעולות המתאימות לכל בעל חיים . לדוגמה : הדבורים הציפורים הפילים כדי לתקשר עם בני מינם הלווייתנים הקופים משתמישם בהבעות פנים ובתנועות גוף מארגנים גרפיים מהווים ייצוג ויזואלי-מרחבי שתומך בהוראה ומקל על הלמידה של טקסטים באמצעות השימוש בקווים , חצים ועיצוב מרחבי המתארים את תוכן הטקסט , את מבנהו ואת היחסים בין מושגי המפתח בו ) . Darch & Eaves , 1986 , p . 310 ) לאחר העבודה על התרגיל אפשר לשוחח עם התלמידים על כך שארגון המידע בדרך כזאת מסייע לזכור את המידע שבטקסט . אם בעתיד רוצים לחזור לטקסט שכבר נקרא , ארגון המידע בצורה גרפית מזכיר בתמציתיות מה כתוב בקטע . כדאי לשים לב שלא תמיד האזכור מכוון לשם העצם האחרון שהוזכר . למשל במשפט השני המילה " אותם" מכוונת לכלבים שהוזכרו בתחילת המשפט ולא לבני האדם המוזכרים בסמוך למילה " אותם" ( אזכורים יכולים להופיע גם ברמיזה קדימה , למשל במשפט : " לאחר שסידר את חדרו יצא אורי לחוג כדורגל , " אבל את המידע הזה אפשר לדחות לכיתה גבוהה יותר . (

ישראל. משרד החינוך


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר