|
|
עמוד:195
תבנית הזרימה הגלובאלית ההבדלים בעוצמה של קרינת השמש המגיעה לאזורים שונים על פני כדור הארץ גורמים לחוסר איזון בסיסי בחלוקת האנרגיה על פני השטח - לאזור קו המשווה מגיעה קרינה בעוצמה גבוהה , ולקטבים מגיעה קרינה בעוצמה נמוכה יותר . בשל כך , במשך השנה קיים באזור קו המשווה עודף אנרגיה , בעוד שבקטבים נוצר גירעון באנרגיה . ומאחר שהתהליכים בטבע פועלים תמיד כדי להגיע לאיזון ולשיווי משקל - אילמלא עברו עודפי האנרגיה מקו המשווה לקטבים , האזורים המשווניים היו מתחממים עוד ועוד , ואזורי הקטבים היו מתקררים עוד ועוד . קרינת השמש הנקלטת באזור קו המשווה בעוצמה רבה במשך כל השנה הופכת לקרינת חום , המחממת את האוויר הסמוך לפני הקרקע וגורמת לעליית אוויר חם ולח . התנועה האנכית של האוויר החם כלפי מעלה יוצרת לחץ אוויר נמוך , שהאוויר סביבו מתכנס לתוכו ומתרומם בגושי אוויר גדולים . האוויר החם נע בגובה מקו המשווה צפונה ודרומה לעבר קווי הרוחב הגבוהים . שינויים שחלים במהלך זרימתו של האוויר גורמים להיווצרות מערכת עולמית של זרימת רוחות ושל זרמים באוקיינוסים , מערכת היוצרת מבנה כמעט סימטרי של תאי זרימה משני צדיו של קו המשווה . למערכת הזאת יש חשיבות רבה בקביעת אזורי האקלים הראשיים על פני כדור הארץ . תאי זרימת האוויר במערכת העולמית מטאורולוגים הציעו דגמים שונים לתיאור מערכת הזרימה העולמית ולהיווצרותם של אזורי האקלים השונים . כיום מקובלת החלוקה שהציע ויליאם פרל , מטאורולוג אמריקני . פרל סרטט בשנת 1855 דגם הכולל שלושה תאים של זרימת אוויר באטמוספרה - תא הדלי , תא פרל ותא קוטבי - בכל אחד משני חצאיו של כדור הארץ . האוויר בתאי הזרימה האטמוספריים האלה זורם בכיוון אחד סמוך לפני השטח , ובכיוון ההפוך הוא זורם בגובה רב . תאי הזרימה האטמוספריים הם תאי ערבול - תאי קונבקציה , שבהם האוויר עולה כלפי מעלה , מתקרר , שוקע אל פני השטח , מתחמם שנית , עולה - וחוזר חלילה . קונבקציה - הסעה אנכית של חום על ידי תנועה של חומר - מוצק , נוזל או גז . באטמוספרה מתרחשת תנועה אנכית של אוויר , ובמעמקי כדור הארץ מתרחשת עלייה של מגמה . פרק שני : מערכות אקלים כלל-עולמיות מאזן האנרגיה בין קו המשווה לקטבים זרימת אוויר במערכת העולמית לפי הדגם של פרל
|
|