עמוד:293

ממטרופולין למגלופוליס בחלק מן המדינות מתפתחת רק מטרופולין אחת , על פי רוב סביב עיר הבירה . במדינות אחרות מתפתחות כמה מטרופולינים , סביב כמה ערים גדולות . במדינות שיש בהן כמה מטרופולינים סמוכות , מתרחשת לעתים תופעה עירונית רבת עוצמה : השטחים הבנויים של המטרופולינים גדלים , ועם הזמן הם " מתקרבים" זה לזה ויוצרים רצף עירוני ענקי המכונה "מגל ? פ ? ליס" . * המגלופוליס מתפרסת על פני מאות קילומטרים , מתגוררים בה עשרות מיליוני תושבים ; וכמו המטרופולין , גם היא מתפקדת בתחומים רבים כעיר אחת ענקית . כיום , בתחילת המאה ה , 21- יש בעולם כ20- רצפים עירוניים גדולים כאלה , וחיים בהם כ660- מיליון תושבים ( כ 10 % - מאוכלוסיית העולם . ( כוחם הכלכלי והתרבותי של אזורים אלו גדול ביותר : כמחצית מכלל הפעילויות הכלכליות בעולם מתקיימות בהם . ואלו הם שני אזורי המגלופוליס המפותחים ביותר בעולם : האחד הוא רצף הערים המשתרע לאורך 800 ק"מ בצפון-מזרח ארה"ב , בין בוסטון לוושינגטון די . סי . בשטח זה מתגוררים יותר מ50- מיליון בני אדם . האחר הוא רצף הערים ביפן לאורך 700 מ . ג . ל ??? ל . יס - רצף עירוני ענקי הנוצר מהתחברותן של כמה מטרופולינים זו לזו . השובל העירוני-כפרי - אזור מיוחד בשולי המטרופולין כתוצאה מתהליך הזחילה העירונית והתפשטות העיר נוצר מרחב מיוחד המכונה “ השובל העירוני-כפרי . " זהו אזור בשולי המטרופולין , שהמרחב הכפרי משולב בתוכו . מאפייניו של אזור זה הם : היישובים הכפריים שבאזור הולכים ומאבדים את צביונם הכפרי . מבנה התעסוקה בכפרים משתנה והתושבים מהכפר מי . ? מ . מים . לעבודתם בערים שבמטרופולין . כמו כן , יותר ויותר פעילויות כלכליות עירוניות , כמו מסחר ושירותים , חודרות ליישובים הכפריים . כתוצאה מכך יש שינויים בשימושי הקרקע בכפר , ושטחים ומבנים ששימשו לחקלאות הופכים למרכזי קניות , למסעדות ולמפעלים . ההגירה מן העיר ליישובים הכפריים שבשולי המטרופולין הביאה גם לשינוי ברמת השיתופיות ובמבנה החברתי של היישוב הכפרי - היחלשות חיי הקהילה ואימוץ מאפייני החיים העירוניים . השובל העירוני-כפרי נתון ללחצים לשינוי ייעודי הקרקע שלו . יש ביקוש רב לשטחים הפתוחים המצויים בו לצרכי בנייה למגורים ולצרכי תעשייה , שירותים , תשתיות , תיירות ונופש . הביקוש גורם לעלייה של מחירי הקרקע , במיוחד בשטחים שבשולי המטרופולין המרכזית של המדינה , ורק אוכלוסיות מבוססות יכולות להרשות לעצמם ליהנות ממרחב זה . יש ניסיונות לשמור על השטחים הפתוחים שבאזור השובל העירוני-כפרי . בערים שונות בעולם הוגדרה מעין טבעת סביב המרקם העירוני , המכונה " חגורה ירוקה , " שבתחומה נאסרו הבנייה והפיתוח . השטחים שב"חגורה הירוקה" כוללים שטחי חקלאות ונופים טבעיים , והחוק שומר עליהם מפני פיתוח עתידי ומבטיח לתושבי הכפר והעיר מרחבים ירוקים לא הרחק מהבית . לונדון הייתה העיר הראשונה שהוגדרה לה " חגורה ירוקה , " ומאז נקבעו " חגורות ירוקות" לערים נוספות בבריטניה , וכן לערים בהולנד , בקנדה ועוד . גם רשויות התכנון של ישראל מנסות להאט את תהליך הפירוור ואת בליעת המרחב הכפרי על ידי ציפוף האוכלוסייה בתוך הערים באמצעות בניית בתים רבי-קומות .

ישראל. משרד החינוך, התרבות והספורט. המינהל הפדגוגי. האגף לתוכניות לימודים


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר