תפרוסת המחלות והמגפות בעולם

עמוד:244

תפרוסת המחלות והמגפות בעולם תפרוסת התחלואה בעולם אינה אחידה . יש אזורים רחבי ידיים שבהם נפוצות מחלות זיהומיות ומגפות הקוטלות מיליוני בני אדם , ואילו באזורים אחרים רובה המוחלט של האוכלוסייה נהנה מחיים בריאים עד גיל מופלג . יש קשר בין רמת הפיתוח של מדינה לבין תפוצת התחלואה בה : ככל שהמדינה פחות-מפותחת , כך היא סובלת יותר ממחלות זיהומיות ומגפות , שבמדינות מפותחות ניתן לטפל בהן ולהחלים . מחקרים של ענף הא ? ידמי ? ל ? גיה * מעלים כי באזורים העניים והרעבים בעולם - אפריקה שמדרום לסהרה , חלקים נרחבים באסיה וחלקים של אמריקה הלטינית - שיעור הקטלניות * של מחלות מידבקות ומגפות הוא הגבוה ביותר . הסבל של הנפגעים מהמחלות מצטרף לעול הכבד המוטל על בני המשפחה המטפלים בחולים . כמו כן נפגעת כלכלת המדינות , ששיעור ניכר מאזרחיהן אינו מתפקד במשך תקופות ארוכות . שני קצוות : בריאות וחולי ביפן ובזמביה אישה יפנית , שנולדה בשנת , 2007 צפויה לחיות חיים בריאים עד גיל . 86 היא תקבל טיפול מהיר , איכותי וזול בכל בעיה בריאותית , היא תאכל מזון בריא ומזין בכמות מספקת , תלד את ילדיה בבית חולים המצויד בציוד חדשני בהשגחת רופאים מקצועיים , וילדיה יחיו בסביבה בריאה שתבטיח את קיומם . אישה כפרית בזמביה שבאפריקה , שנולדה בשנת , 2007 צפויה לחיות 45 שנים . היא תאכל מזון דל ולא מספק , וכל מחלה פשוטה תסכן את חייה . יש סיכוי של 1 ל7- שילדיה לא יגיעו לגיל 5 בגלל רעב , תזונה לקויה או מחלה זיהומית . אם תידבק באחת מהמגפות החמורות הפורצות במדינתה מעת לעת , היא תלך במשך יומיים לרופא הקרוב , ורוב הסיכויים שלא תוכל לרכוש את התרופות שיציע לה . היא תלד בכפר ללא חשמל או מים זורמים ותתפלל שלא יהיו סיבוכים בלידה . קרוב לוודאי שילדיה יסבלו גם הם מאותם תנאי מחיה ויזדקקו לעזרה מעמותות וארגוני סיוע בין-לאומיים . דפוסי תחלואה ותמותה שונים במרחב העולמי הרפואה ותחומי המדע הקשורים אליה התפתחו במשך אלפי שנים . הקפיצה הגדולה התרחשה במאה ה , 19- שבמהלכה הוכח הקשר בין חיידקים למחלות נפוצות , יוצרו החיסונים הראשונים , הוחל ב ? סטור * החלב , ז ? הו חרקים מעבירי מחלות והתגלו קרני הרנטגן והקרניים הרדיואקטיביות , ששינו את עולם הרפואה . ההיגיינה הוכרה כמונעת מחלות , וכלל האוכלוסיה וצוותי רפואה בפרט החלו לשטוף ידיים , לחטא בגדים , להרחיק בארות ובורות מים מביוב , להשתמש בכפפות , להחליף תחבושות ועוד . במאה ה20- התמקצעה הרפואה , המכשור הרפואי השתכלל , התגלתה האנטיביוטיקה , זוהו הוויטמינים וחשיבותם למניעת מחלות , הובנו גורמי סיכון של מחלות רבות כגון מחלות לב , הגנטיקה נכנסה לשירות הרפואה , תרופות חדשות נכנסו לשימוש ועוד ועוד . חידושים אלה הופצו ברחבי העולם ותרמו לירידה בשיעורי התמותה ולעלייה בתוחלת החיים . אולם , חידושי הרפואה והידע הרב שהצטבר בתחום לא הגיעו לכל המקומות במידה שווה , ומקומות רבים לא זוכים ליהנות מהם גם כיום . הנתונים בדיאגרמות הבאות אפידמיולוגיה - ענף במדע הרפואה העוסק בחקר המחלות המידבקות והמגפות באוכלוסייה ; חוקר את היחסים בין המחלות לבין גורמים שונים כמו : אורח חיים , היגיינה וכדומה , שיש להם השפעה על תפוצתן ועל התפתחותן של מחלות אלה . שיעור הקטלניות - שיעור המתים ממחלה מסוימת בתקופה מוגדרת . מחושב על ידי חילוק מספר המתים בתקופה במספר החולים באותה תקופה . פסטור - תהליך חיסול נגיפים ואורגניזמים בנוזל ( למשל בחלב ) באמצעות חימום הנוזל עד קרוב לנקודת הרתיחה ואז קירורו במהירות .

קודם  |  הבא