עמוד:210

הבנק העולמי אימץ את הגישה של פול קרוגמן והוא מציע לפעול לצורך כך בשלושה מישורים שונים , המכונים “ ה - Density : " D 3- עידוד הצפיפות באזורי הגלעין . - Distance “ צמצום" המרחק בין הגלעין לשוליים , על מנת להגביר את קצב החלחול של הצמיחה בגלעין אל השוליים . לצורך כך יש לפתח את תשתיות התחבורה והתקשורת המאפשרות את המעבר בין אזורי הגלעין לאזורי השוליים . - Divisions מניעת חסמים מוסדיים המחלקים את המרחב ומפריעים לזרימה חופשית של אנשים , הון ומידע ( כגון מכסים , מיסוי וחוקים מגבילי הגירה ;( וכן מתן תמריצים לטיפול בבעיות מקומיות הנוצרות באזורי השוליים בתקופת המעבר . הבנק העולמי משנה גישה עד ראשית המאה ה21- היה הבנק העולמי שותף לדעה הרווחת , שאזורי הגלעין העירוניים - ההולכים ומתפתחים בכל מדינות העולם , ובעיקר אלה של המדינות הפחות-מפותחות - הם תופעה שלילית . על פי תפיסה זו , הריכוזים העירוניים מרוקנים את המשאבים הלאומיים ( כוח אדם וחומרי גלם ) מן האזורים הכפריים , מנציחים את העוני באזורים אלו ומעכבים את תהליכי הפיתוח . עיקר הביקורת הופנתה לערי הענק הצומחות בעולם בקצב מהיר , ורובן נמצאות במדינות הפחות-מפותחות . התקווה הייתה כי עם הזמן גורמים מגבילים - כמו זיהום , פקקי תנועה ואבטלה - יעצרו את התפתחותן . אלא שלמרות המאמצים והמשאבים שהושקעו בפיתוח אזורי השוליים ובעצירת גידולן של הערים - התברר כי הערים ממשיכות לצמוח , ואזורי הכפר ממשיכים להיחלש ולהתרוקן . הדוח השנתי שפרסם הבנק העולמי בשנת 2009 משקף שינוי מהותי בגישה . בשנה זו אימץ הבנק את עקרונות הגאוגרפיה הכלכלית החדשה , שהמסר העיקרי העולה מהם הוא כי האגלומרציות העירוניות הן מנוע לצמיחה . קובעי המדיניות מטעם הבנק מכריזים כי האגלומרציות תורמות ליצירת אי-שוויון בטווח הקצר , אך יסייעו להעלאת רמת החיים של כלל תושבי המדינה בטווח הארוך . לשינוי זה בתפיסת הפיתוח של הבנק העולמי השלכות מרחיקות לכת על הקצאת המשאבים הגדולים העומדים לרשותו , ויש לשער כי בשנים הקרובות נראה הפנייה של משאבים רבים יותר לאזורים עירונים ולתשתיות תחבורה ותקשורת המקשרות את אזורי הגלעין לשוליים . ? קראו שוב על שתי הגישות לצמצום הפערים הבין-אזוריים במדינות העולם . א . מצאו שני מרכיבים משותפים ושני הבדלים בין שתי הגישות . ב . איזו גישה נראית לכם ישימה יותר ? נמקו . לסיכום , בחינה של מדדי פיתוח שונים חושפת אי-שוויון מרחבי במגוון תופעות כלכליות וחברתיות . מדינות וארגונים בין-לאומיים נעזרים במודלים שונים המציעים דרכי פעולה לצמצום הפער המרחבי . אולם המאה ה , 20- שידעה הישגים חסרי תקדים , הותירה בעינן בעיות רבות בתחום זה . בפתח המאה ה21- האנושות לא הצליחה עדיין להקנות ביטחון כלכלי-חברתי לכלל אוכלוסייתה ולמגר את העוני והמצוקה בחלקים נרחבים של אוכלוסיית העולם . בפרקים הבאים נתמקד בתופעות של עוני , רעב ומחלות , ונבחן לעומק את הגורמים להם ואת דרכי ההתמודדות עימם .

ישראל. משרד החינוך, התרבות והספורט. המינהל הפדגוגי. האגף לתוכניות לימודים


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר