|
|
עמוד:166
. 2 פיתוח תשתיות סלקטיבי ויצירת פערים בין אזורים בתוך המדינה : השלטון הקולוניאלי הביא לקולוניות תהליכי מודרניזציה ופיתוח של תשתיות , בעיקר בתחום התחבורה . פותחו נתיבי ים , נסללו כבישים , הונחו מסילות ברזל , נחפרו מנהרות , והתחבורה הממונעת התפשטה ברחבי הקולוניות . אבל תהליכי הפיתוח והמודרניזציה הללו התקיימו רק באזורים מסוימים , על פי האינטרסים הכלכליים של המעצמות הקולוניאליות : הן פיתחו אזורים שבהם נמצאו משאבי טבע שהיה להן עניין בניצולם , או אזורים בקרבת הים לצורך העברת סחורות למדינות האם . הפיתוח הסלקטיבי של אזורים מסוימים יצר פערים חריפים ואי-שוויון בין האזורים השונים בתוך הקולוניות . במקרים רבים , תשתיות אלה לא תאמו לתפרוסת האוכלוסייה שחיה במקום ולצרכיה . עם זאת , מערכת התחבורה החדשה שיפרה במידה רבה את חיי התושבים המקומיים ופתחה לפניהם אפשרויות חדשות , כמו קבלת שירותי בריאות וחינוך והזדמנות ליצירת קשר עם אזורים מרוחקים בעולם . . 3 התפתחות מוקדים עירוניים : המעצמות הקולוניאליסטיות פיתחו את ערי החוף והפכו אותן לערי נמל , שקישרו את המושבות עם מדינות האם . בין ערי הנמל , שהפכו למרכזי מסחר חשובים , אפשר למנות את דקר ( סנגל , ( אקרה ( גאנה , ( ניירובי ( קניה , ( כלכלתה , מומביי ומדרס ( הודו . ( לעתים , פיתוח ערי הנמל בא על חשבון הערים המרכזיות המסורתיות שבפנים הארץ , כך נפגעו העיר טימבקטו שבמאלי והעיר דלהי שבהודו . הערים הקולוניאליות היו מאופיינות בהפרדה מוחלטת בין המרחב המוזנח והעני שבו הצטופפו מיליוני מהגרים ילידי המדינה שהגיעו מהכפרים , לבין המרחב הקולוניאלי שעוצב ברוח האדריכלות האירופית המהודרת וכלל מרכז עסקים , מוסדות ציבור , כנסיות , אזורי מגורים מרווחים , שדרות רחבות וגינות . רק לאחר הסתלקותו של השלטון הקולוניאלי יכלו התושבים המקומיים ליהנות מהשינויים המרחביים שהתחוללו בשטחם . . 4 חברה ותרבות : המעצמות הקולוניאליות יצרו הפרדה גזעית מעוגנת בחוק בין האירופים המעטים במדינה לבין התושבים המקומיים הרבים ( הפרדה זו בלטה במיוחד באפריקה . ( במושבות נוצרה חברה מעמדית : בראש הסולם המעמדי ניצבו המהגרים האירופים המייסדים , שהכתיבו את התרבות , את סוג המשטר , את המערכת המשפטית ואת אופי התכנון והפיתוח , והם שלטו במושבה באמצעות כוחם הצבאי . בשלב השני בסולם המעמדי ניצבו המהגרים האירופים שהגיעו מאוחר יותר והשתלבו אט אט בחברת המייסדים . בתחתית המדרג המעמדי נמצאה חברת הילידים המקומיים , שסבלו השמדה , נישול , גירוש ושלילת זכויות . ? מצאו באטלס את מקומן של הערים האלה : מומביי , דקר , קיפטאון ואביג’ן . הסבירו את הגורמים להתפתחותן המהירה בתקופה הקולוניאלית . במרוקו מרבית השלטים כתובים בערבית ובצרפתית תושבים רבים דוברים צרפתית , “ ירושה" מימי הקולוניאליזם הצרפתי במדינה חומת העיר העתיקה בפס שבמרוקו ושדרה רחבה בעיר החדשה מרוקו הייתה מושבה של צרפת בשנים . 1956-1912 הצרפתים הקימו בפס , לצד העיר העתיקה ( המכונה “ מדינה , ( " עיר מודרנית ובה שדרות רחבות ורבעים חדשים ויוקרתיים לרווחתם ולשימושם תחנת הרכבת צ’טרפטי שיוואג’י במומביי בהודו התחנה נבנתה בתקופת השלטון הקולוניאליסטי בסגנון המשלב אדריכלות גותית אירופית ואדריכלות הודית . התחנה החלה לפעול בשנת 1887 ונקראה “ תחנת ויקטוריה , " על שם מלכת אנגליה . לאחרונה , במסגרת מדיניותה של הודו להעניק למקומות שמות הודיים , הוחלף שם התחנה , והיא נושאת את שמו של אחד המלכים ( המהרג’ות ) ההודים אזור בשוק ב"מדינה" של פס
|
|