|
|
עמוד:115
דרגות וגישות בשימור אתרי מורשת בפעולת השימור של מבנים אפשר להבחין בכמה דרגות : . 1 שימור הקיים - תחזוקה והגנה , למשל על ידי גידור המבנה או קירוי . . 2 ש . חזור - החזרת האתר לצורתו בעבר ללא תוספות או שינויים . . 3 שיקום - ש . חזור לצד הכנסת שינויים כמו הוספת מרפסת , קירות והתאמה למצב חדש . . 4 בנייה חדשה - יצירת העתק ( שיכפול ) על סמך תיעוד , פירוק והרכבה מחדש ; בנייה חדשה לצד שימור חזית או פרטים בודדים אחרים . במהלך השנים התפתחו כמה גישות לשימור אתרי מורשת . נציג שתי גישות מרכזיות : הגישה ההיסטורית - ביסוד הגישה קיימת הכוונה שהאתר " יספר" את סיפורו ההיסטורי של המקום , פשוטו כמשמעו ( מה קרה באתר , מתי וכיצד הוקם , מי התגורר בו , אילו אירועים חשובים התרחשו בו . ( הגישה התרבותית - הגישה השלטת כיום , ולפיה שימורו של אתר מסוים משפיע לא רק על האתר עצמו ועל מבקריו אלא גם על תושבי האזור כולו . השימור של האתר נעשה בעיקר תוך התייחסות אל הקהילה המקומית , אל ה"אופי" והצרכים המיוחדים שלה , מתוך אמונה כי השימור פועל לחיזוק זהותה הייחודית . דוגמה לשימור ברוח הגישה התרבותית היא השימור של " העיר הלבנה" בתל אביב . מצד אחד מקפידים על שימור ושיפוץ המבנים המיוחדים המעניקים למתחם רובד תרבותי עשיר , ומצד שני משלבים פיתוח מודרני שמטרתו לשרת את צרכי האוכלוסייה המקומית באזור . ? בתמונה נראה מקדש אבו סימבל שבמצרים . המקדש הועתק ממקומו במבצע הנדסי מורכב בשנים 1968 - 1964 בגלל חשש להצפת האזור במי אגם נאצר . . 1 שערו 2 סיבות בשימור האתר . . 2 הסבירו את הקשר בין שימור לפיתוח בר-קיימא שבא לידי ביטוי בהעתקת המבנה . . 3 האם אתם מכירים "מבצע הצלה" בארץ של אתר , ששילב בין דרישות הפיתוח לדרישות השימור ? ? נציג בוועדת תכנון ברשות מקומית טען : "אין טעם להשקיע ולשמר מבנה כדי שיהיה ארכיון היסטורי או מוזיאון , צריך להחיות את המבנה המתפורר , להתאים אותו לצרכים עכשוויים אמיתיים , ולבצע תוספות ושינויים כדי לתת לו חיים חדשים . " לאיזה גישה מתאימה השקפתו ? מה דעתכם על גישה זו , הביאו דוגמה לשימור כזה . טחנת הרוח של מונטיפיורי בירושלים בראשית שנות ה80- של המאה ה20- בוצע שיפוץ ושחזור של הטחנה והוקם בתוך המבנה מוזיאון לתולדות חייו של משה מונטיפיורי , מי שהקים את הטחנה בשנת 1857 מקדש אבו סימבל במצרים
|
|