|
|
עמוד:75
עוד דוגמה ליישום הגישה הגלובלית בטיפול בבעיות סביבה היא ההתמודדות עם הידלדלות שכבת האוזון המקיפה את כדור הארץ ( במיוחד מעל אנטרטיקה . ( המולקולות של גז האוזון מורכבות משלושה אטומי חמצן והוא מצטבר בגובה של 50-12 ק"מ מעל לפני הקרקע . האוזון מגן על פני כדור הארץ מהקרינה המסוכנת של השמש , הקרינה העל-סגולה . החוקרים מצאו קשר בין הפגיעה בשכבת האוזון לבין השימוש ההולך וגובר , של בני האדם בקבוצת גזים הנקראים " פריאונים" ( כלומר , פלואור ופחמן . ( ראוי לציין כי מלבד הגזים האלה שהאדם משחרר , הפגיעה מתרחשת גם בגלל תהליכים טבעיים שאין לאדם שליטה עליהם . הקהילה הבין-לאומית נחלצה לפעולה , ורוב מדינות העולם חתמו על אמנות שבהן התחייבו להפסיק את הייצור והשימוש בפריאונים . ואכן , בשנים האחרונות ניכרת ירידה בהיקף התופעה . מומחים מעריכים כי אם תימשך הפעילות הבין-לאומית , צפויה התאוששות מלאה של שכבת האוזון באמצע המאה ה . 21- ועידות בין-לאומיות בנושא הסביבה ועידת ריו התכנסה בשנת 1992 בריו דה ז'נרו שבברזיל והשתתפו בה כמעט כל מדינות העולם ומאות ארגונים לא ממשלתיים מרחבי העולם . הייתה זו הוועידה הראשונה שניסחה סדר יום סביבתי עולמי , שנקרא "אג'נדה . " 21 המסמך שסיכם את ועידת ריו מתייחס לבעיות הסביבה בארבעה תחומים מרכזיים : סביבה , פיתוח , מדיניות ציבורית , שחקנים המשפיעים על הסביבה . הרעיון שעמד בבסיס המסמך הוא הצורך לבסס דרכי פעולה בנות קיימא וידידותיות לסביבה במסגרת של עקרונות גלובליים . פרוטוקול קיוטו נחתם בשנת 1997 בסיומה של ועידה בין-לאומית , שהתקיימה בעיר קיוטו שביפן . פרוטוקול זה הוא נספח לאמנת האקלים שנחתמה בריו , שמטרתה להחזיר את רמות הפליטה של גזי החממה בעולם לרמה שנמדדה בשנת . 1990 בפרוטוקול נעשתה הבחנה בין הדרישות מהמדינות המפותחות לבין הדרישות מהמדינות הפחות-מפותחות , הפולטות כמויות גזי חממה קטנות בהרבה . ממדינות אירופה נדרש לקצץ 8 % בפליטת גזי החממה , והן הסכימו לחתום על פרוטוקול קיוטו ולהשקיע מאמצים כדי לעמוד ביעד זה . ארה"ב ואוסטרליה סירבו לחתום על פרוטוקול קיוטו בטענה שהוא אינו שוויוני כלפיהן , וכי צמצום פליטות גזי החממה יפגע בכלכלתן . עד היום לא מימש פרוטוקול קיוטו את יעדיו , וזאת משום שאין עדיין דרך לכפות על המדינות השונות את ביצוען של ההחלטות . אחת המחלוקות העמוקות ביותר העומדות בדרך להסכם היא סוגיית האחריות ההיסטורית של המדינות המפותחות . המדינות הפחות-מפותחות טוענות כי מאז המהפכה התעשייתית פלטו המדינות העשירות מיליארדי טונות של גזי חממה לאטמוספרה ; רק כך הן הצליחו להגיע לרמת הפיתוח הנוכחית שלהן ולאפשר לתושביהן רמת חיים גבוהה . כעת , טוענות המדינות הפחות-מפותחות , הגיע תורן להעלות את רמת החיים , והן לא יוכלו לעשות זאת , אם המדינות המפותחות ידרשו מהן להגביל את פליטות גזי החממה . בדצמבר 2009 התכנסה ועידה בין-לאומית נוספת , ועידת קופנהגן . המסמך שפורסם בוועידה אינו מחייב מבחינה משפטית ואינו מכיל התחייבויות לצמצום פליטת פחמן דו-חמצני , ועל כן מדינות רבות וארגונים לא ממשלתיים התנגדו לו . הצלחתן של ועידות ואמנות בין-לאומיות בטיפול בבעיות הסביבה היא מוגבלת , אבל יש להן השפעה רבה על דעת הקהל העולמית ועל ארגונים אזרחיים , ועל כן פעילותן מבורכת . 100 אלף איש השתתפו בהפגנה שקראה למשתתפי ועידת קופנהגן להגיע להסכם אפקטיבי בסוגיית ההתחממות
|
|