עמוד:70

המדינות מוותרות על חלק מתפקידיהן לאחר מלחמת העולם השנייה , מדינות רבות לקחו על עצמן את האחריות לרווחה של אזרחיהן . הן סיפקו להם שירותי חינוך ובריאות , הקימו תשתיות של תחבורה , מים וחשמל , ואף תמכו בכסף באוכלוסיות חלשות . המדינות הללו כונו " מדינות רווחה" * ( מדינת ישראל היא אחת מהן . ( בעקבות תהליכי הגלובליזציה רוב מדינות הרווחה ויתרו על חלק מהשירותים שהן נהגו לספק לתושביהן . הקטנת מעורבות המדינה ברווחת התושבים מתבטאת בשני מישורים : בהפרטה של שירותים ומפעלי פיתוח שונים שהיו בבעלות המדינה , ובצמצום ההוצאה הציבורית על שירותים שונים כגון חינוך או בריאות . בעולם הגלובלי , שבו שולט השוק החופשי , הדעה הרווחת היא שההפרטה של שירותים ופרויקטים והעברתם לידי חברות פרטיות תביא לעלייה באיכותם , להתייעלותם , ולהוזלת עלויותיהם וכך המדינות יחסכו חלק ניכר מההוצאה הציבורית שלהן . המתנגדים לתהליכי ההפרטה טוענים שאין זה מוסרי להעביר נכסים שהם בבעלות הציבור לבעלי הון פרטיים . כמו כן , המתנגדים טוענים שההפרטה גורמת לעליית מחירי השירותים ולירידה ברמתם , מכיוון שגופים פרטיים מעוניינים אך ורק במיקסום רווחיהם , וטובת הציבור אינה בראש סדר העדיפויות שלהם . בנוסף , המתנגדים טוענים שההפרטה של שירותים ציבוריים מגדילה את אי-השוויון בחברה ומאפשרת התפתחות של שתי מערכות של שירותים - שירותים פרטיים לאוכלוסייה האמידה , ומערכת ציבורית פחות מפותחת לאוכלוסייה הפחות אמידה . במדינת ישראל , לדוגמה , כביש חוצה ישראל שהוא כביש אגרה ( כביש ( 6 הוקם בידי חברה פרטית , וחברת התעופה אל-על הופרטה ונמכרה לאנשי עסקים פרטיים . שאלה העומדת היום לדיון ציבורי בעולם וגם בישראל היא : האם הוויתור של המדינה על חלק מאחריותה לרווחתם של תושביה הוא מוצדק ? והרי מי שנפגעים מכך הם אזרחי המדינה החלשים , שאין ביכולתם לדאוג לעצמם ללא תמיכה קבועה של החברה . ה"מרוויחים" מהמצב החדש הם מעטים : אנשי העסקים והאזרחים האמידים , שיכולים להרשות לעצמם לקנות שירותים בתשלום . הוצאה פרטית והוצאה ציבורית בתחום הבריאות בישראל חוקק בשנת 1994 חוק ביטוח בריאות ממלכתי , שמטרתו להסדיר את מתן שירותי הבריאות לאזרחי ישראל . החוק קובע שכל תושב במדינה מבוטח בביטוח בריאות באמצעות אחת מקופות החולים , לפי בחירתו . המדינה ( באמצעות המוסד לביטוח לאומי ) גובה את דמי ביטוח הבריאות בהתאם להכנסתו של התושב והם מועברים לקופות החולים . כמו כן , החוק קובע " סל בריאות" המציין את רשימת השירותים הרפואיים והתרופות הניתנים לתושבי המדינה על ידי קופות החולים . סל זה מתעדכן מדי שנה בשנה . מערכת שירותי הבריאות בישראל היא מהמתקדמות בעולם . ההוצאה הלאומית לבריאות בישראל ( כ 8 . 5 % - מן התוצר המקומי הגולמי ) דומה לשיעור הנהוג במדינות אירופה המפותחות . רבים מסכימים שהחוק שיפר במידה ניכרת את שירותי הבריאות . עם זאת , מתברר כי במהלך השנים , שיעור ההוצאה הפרטית לצרכי בריאות הולך וגדל ושיעור ההוצאה הציבורית קטן . תהליכי ההפרטה של שירותי הבריאות הואצו בשל כמה גורמים : א . תשלומי ההשתתפות העצמית הנגבים מן האזרחים , ובכללם תשלומים תמורת ביקור אצל הרופאים ותמורת תרופות ; ב . סל הבריאות מספק כיסוי חלקי בלבד של תרופות ושירותים רפואיים , והאזרחים נאלצים לרכוש מקופות החולים ביטוחים משלימים . מדינת רווחה - כינוי למדינה הדואגת לאזרחיה בתחומים חברתיים וכלכליים באמצעות חוקים שונים , והיא מספקת לאזרחים שירותים ציבוריים כמו חינוך , בריאות ורווחה . ? מתנגדי כלכלת השוק טוענים , שההפרטה מגדילה את אי-השוויון בחברה , מכיוון שכך נוצרות שתי מערכות של שירותים : שירותים פרטיים לאוכלוסייה האמידה , ומערכת ציבורית פחות מפותחת לאוכלוסייה הפחות-אמידה . מה דעתכם על כך ? הוצאה לאומית לבריאות , לפי מקורות המימון , 2007-1995

ישראל. משרד החינוך, התרבות והספורט. המינהל הפדגוגי. האגף לתוכניות לימודים


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר