עמוד:68

פגישה עם ... משפחת אבו עמארה מיפו אסחאק מספר : " בבית הספר אני אוהב ללמוד מחשבים ולהכין מצגות . כשאני חוזר מבית הספר אני רואה קצת טלוויזיה , מכין שיעורים ואז אני משחק במחשב או בפלייסטיישן או שאני הולך להתאמן באמנויות לחימה . בחוגים אני פוגש גם ילדים יהודים ויש בינינו ידידות , אבל לא ידידות חזקה כמו עם החברים מבית הספר . כשאהיה גדול אני רוצה להיות מהנדס בניין ולתכנן בתים . אני אוהב את יפו ואוהב ללכת לים . יש לי גם הרבה קרובי משפחה כאן וזה כיף " . ביסאן מספרת : " אני אוהבת היסטוריה כי מספרים בה על העבר של מקומות ושל אנשים , וזה מעניין אותי . אחרי הצהריים באות אלי חברות , ואנחנו משחקות במחשב , מקשיבות למוזיקה או סתם מפטפטות . אני משתתפת בשני חוגי ריקוד , ושם יש לי כמה חברות יהודיות . כשאגדל אני רוצה להיות רופאה . אני אוהבת את יפו , אבל יש לי דודה שגרה בערערה , וגם שם נחמד לחיות כי יש נוף וטבע וסוסים " . מרוות מספרת : " כשהייתי ילדה שיחקנו הרבה בחוץ . היום הילדים רוב הזמן בבית . אז היו מעט מכוניות , ולא היה מסוכן ליד הכבישים . השכנים שלנו היו יהודים , והיו לנו יחסי שכנות וידידות נהדרים אתם . בשנת 1948 המשפחה שלי עמדה לעזוב את יפו , אבל הספינה שעליה תכננו לעלות טבעה , והמשפחה נשארה ביפו . זהו הגורל . הרבה משפחות ערביות עזבו בגלל המלחמה . כיום אני עובדת במשרד רואי חשבון " . משפחת אבו עמארה

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר