עמוד:252

מגמות עתידיות בתכנון ובפיתוח עירוני כיצד ייראו ערי העתיד , וכיצד יתנהלו החיים של תושביהן ? מדענים ומתכננים מתחומי דעת שונים עסוקים בחיזוי מגמות העתיד במרחבים העירוניים , והם עושים זאת על בסיס מגמות ותהליכים שכבר מתרחשים בהווה . לערי העולם השפעה אדירה על הסביבה , ומשנה לשנה הן מייצרות יותר אשפה וזיהום אוויר וצורכות יותר מים , קרקע ואנרגיה . אמנם הערים משתרעות רק על פני 2 % מן השטח היבשתי של העולם - אך טביעת הרגל האקולוגית שלהן גדולה : הן צורכות כ 75 % - מן המשאבים העולמיים . לעומת הטוענים כי העיר היא צורת יישוב הצורכת משאבים באופן בזבזני , רבים דוגלים בגישה כי העיר אינה הבעיה - אלא הפתרון , וכי ערים המנוהלות בגישה של פיתוח בר קיימא צורכות פחות משאבים ומייצרות פחות זיהום לכל תושב מאזורים פרווריים וכפריים . לפי גישתם של אלה , שם המשחק הוא יצירה של צפיפות עירונית גבוהה , תוך הבנה כי צפיפות גבוהה אינה ביטוי נרדף לאיכות חיים ירודה . נהפוך הוא : צפיפות עירונית גבוהה מאפשרת לספק בשטח נתון מגוון רחב , חסכני ויעיל של שירותים . אחת הדוגמאות המובהקות לכך שעיר צפופה יכולה להעניק לתושביה איכות חיים גבוהה - היא הונג קונג , אחת הצפופות בערי העולם , ובכל זאת בעלת איכות החיים מן הגבוהות הקיימות . כדי ליעל את השימוש בקרקע - שהיא אחד המשאבים החשובים , היקרים והלא מתחדשים של העיר - יש לצופף את הבנייה , תוך הגבלת הזחילה העירונית אל השטחים הפתוחים שמסביב , בעיקר באמצעות בנייה לגובה וניצול רב-תפקודי של האזורים התת קרקעיים . לצד יצירת ערים בעלות מבנה מגובש וצפוף יותר , מתקיים כיום חיפוש אחר דרכים נוספות לצמצם את כמות המשאבים שהעיר צורכת ואת כמות המזהמים שהיא פולטת , כדי לעשותה ידידותית לסביבה . אלה כוללים - העדפת תחבורה ציבורית על פני שימוש ברכב פרטי , הרחבת מנגנוני המיחזור של הפסולת העירונית , שימוש בטכנולוגיה לניהול יעיל יותר של המרחב העירוני ועוד . עוד נושא חשוב לעניין ערי העתיד , העולה מן הגישה הדוגלת בפיתוח בר קיימא , הוא הבנייה הירוקה שנועדה ליצור סביבת מגורים בריאה ונוחה תוך הימנעות , ככל האפשר , מפגיעה במשאבים טבעיים מתכלים ובאיכות הסביבה . בבנייה ירוקה משתמשים בחומרים ידידותיים לסביבה ובחומרים ממוחזרים ; תכנון הבניין מאפשר חיסכון מקסימלי באנרגיה ( לצורך תאורה , חימום וקירור ;( פיתוח מושכל של השטחים סביב הבתים מאפשר ניצול מרבי של מי הגשמים ; שימוש נכון בצמחייה מפחית את הזיהום ומעלה את רמת החמצן הנקי באוויר ; מערכות למחזור מים מצמצמות את כמות המים הנצרכת ואת כמות השפכים הנוצרת ועוד . ועוד בנושא מגמות עתידיות בפיתוח העיר : " ערים יצירתיות" הוא מונח שפיתח פרופ' אמריקני לגאוגרפיה בשם ריצ'רד פלורידה בקשר לדמותה הרצויה של העיר . לתפיסתו , על מנת לקדם את פיתוחה של עיר יש להשקיע לא רק בתשתיות הפיזיות שלה , אלא גם ביצירת אווירה של יצירתיות , חדשנות וסובלנות . עיר המעוניינת לשגשג ולהצטרף לרשימת הערים המוצלחות , צריכה לשאוף להיות עיר יצירתית - ולשם כך עליה למשוך אוכלוסייה החושבת באופן רב-ממדי ומזוהה עם יצירתיות : עובדים בתעשיות עתירות ידע , אמנים , מוזיקאים , מעצבים , אנשי אופנה ואנשי בוהמה . אוכלוסייה פתוחה , יצירתית והטרוגנית תורמת ליצירת אקלים המעודד פיתוח ומעניקה לעיר דופק חיים ערני ואווירה מיוחדת המושכת הון ועסקים . טביעת רגל אקולוגית : ( ecological footprint ) הערכה כמותית של שטח האדמה הנדרש על מנת לספק את הצרכים ( אנרגיה , מזון , מים , חומרי בנייה וחומרי גלם למוצרי צריכה ) ולקלוט את חומרי הפסולת של האדם או של קבוצת אנשים ( לדוגמה : משפחה או עיר . ( מושג זה מבוסס על ההבנה כי האדם המודרני , ובעיקר החברה המערבית , בהיותה חברת צריכה , יוצרת עומס על הסביבה ומבזבזת את משאבי כדור הארץ . בנייה ירוקה : ( architecture green ) גישה לתכנון , לבנייה ולתפעול של בתים - שמטרותיה לחסוך אנרגיה , מים וחומרי גלם ; להימנע מפגיעה במשאבים טבעיים מתכלים כמו מים וקרקע ; להשתמש במקורות אנרגיה מתחדשים , בחומרים ידידותיים לסביבה , בחומרים ממוחזרים ובשימוש חוזר בחומרים . בנייה רוויה בקרבת סאול

ישראל. משרד החינוך, התרבות והספורט. המינהל הפדגוגי. האגף לתוכניות לימודים


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר