|
|
עמוד:244
תהליכי פינוי-בינוי ותהליכי שיקום שכונות תכניות לפינוי אזורים ישנים ומוזנחים ובנייתם מחדש היו הדרך הנפוצה להתחדשות עירונית משנות ה30- עד שנות ה70- של המאה הקודמת , אם כי גם כיום יש המוצאים שימוש בפתרון זה . הנחת היסוד של תכניות אלו הייתה ששכונות מצוקה הן מטרד ומפגע חברתי וסביבתי ושהיעלמותן תביא לשינויים חברתיים רצויים ולשגשוג . רשויות וממשלות קידמו ומימנו הריסת אזורים ואתרים בעיר ובנייתם מחדש באמצעות תאגידי בנייה שהוקמו על ידן . לצורך כך פונו אזורים אלו מדייריהן , ואלו הופנו לדיור חלופי באזורים אחרים בעיר . במקום שכונות המצוקה שנהרסו נבנו שכונות מגורים חדשות , מרכזי עסקים , כבישים וגנים ציבוריים . בארה"ב לדוגמה בשנים 1974-1949 הוציא הממשל קרוב ל10- מיליארד דולר על תכניות מסוג זה בכ 1 , 250- ערים בארה"ב . על התכניות לפינוי-בינוי נמתחה ביקורת רבה במהלך השנים , כי הן לא פתרו מצוקות חברתיות אלא רק העתיקו אותן לאזורים אחרים בעיר . הדיירים מעוטי היכולת שפונו מאזורי המגורים שלהם , לא יכלו להרשות לעצמם להתגורר בדירות החדשות שנבנו על הריסות בתיהם - והם הועברו לשכונות אחרות ( הדירות החדשות יועדו מלכתחילה למעמד הבינוני האמיד יותר . ( בהרבה מקרים תכניות אלו הקטינו את מלאי הדירות המתאימות לאוכלוסייה החלשה וגרמו לעליית מחירי השכירות בעיר , מכיוון שרמת הבנייה החדשה הייתה גבוהה והתאימה לאוכלוסייה אמידה . הביקורת על תכניות אלו עסקה גם בעצם ההרס של הרקמה העירונית ובהוצאת התושבים מבתיהם ומסביבת חייהם , ובהחלשת יכולתם לצאת ממעגל העוני והמצוקה . משנות ה70- של המאה הקודמת חל שינוי באסטרטגיית ההתערבות של רשויות וממשלות בהתחדשות העירונית . שינוי זה נבע מכישלון הדרך של פינוי-בינוי , ומכך שחלה התקדמות בידע על תהליכים חברתיים ותכנוניים , ועלתה המודעות לצורך בהתמקדות בהעצמת תושבי השכונות באזורי המצוקה . ואלו הן הפעולות המרכזיות שננקטו מאז : קידום הזדמנויות תעסוקתיות . מתן הלוואות לשיפור יחידות הדיור . טיפול של הרשויות במרחב הציבורי של אזורי מצוקה . קידום החינוך , הבריאות , הרווחה , הפנאי והשירותים החברתיים השונים באזורי מצוקה . שיתוף הציבור בהחלטות תכנוניות הנוגעות לסביבת מגוריו ובתכנית ההתחדשות . בישראל היקף תהליכי פינוי-בינוי שיצאו לפועל מצומצם , והניסיונות שנעשו עד כה בתחום זה לא היו מוצלחים . פרויקט שיקום שכונות בישראל ממשלת ישראל , בראשותו של מנחם בגין , הכריזה בשנת 1977 על פרויקט " שיקום שכונות , " ובמשך 20 שנה הושקעו בו כ 1 . 5- מיליארד דולר . כמחצית מהתקציב הוקדש לשיפור תשתיות ומבני מגורים , והמחצית השנייה הושקעה בשירותים חברתיים . בשנות ה90- כלל הפרויקט קרוב ל100- שכונות שבהן התגוררו כ750- אלף נפש - כ 20 % - מן האוכלוסייה העירונית אז . מטרתו המרכזית של הפרויקט הייתה לצמצם את הפערים החברתיים והכלכליים במדינת ישראל באמצעות שיפור התנאים הפיזיים , החברתיים והכלכליים בשכונות המגורים של אוכלוסיות חלשות . מטרה זו תורגמה למגוון אסטרטגיות פעולה , הן בתחום הפיזי הן בתחום החברתי , שכללו תכניות לעידוד רכישת דירות על ידי מתן הלוואות מסובסדות , הרחבת דירות , שיפוץ דירות , בהן מגורי אוכלוסייה בוגרת , בנייה ושיקום של תשתיות ציבוריות , הקמת מבנים לשירותים חברתיים , תגבור תכניות חינוכיות לנוער , פיתוח ההון האנושי והעלאת רמת ההכנסה , תכניות להשכלה גבוהה , שילוב עולים בקהילה ועוד . שכונוה שהשתתפה בפרויקט שיקום שכונות
|
|