עמוד:138

הגלובליזציה חודרת למעבה הג'ונגל ביערות הגשם של בוליביה , לאורך נהר אמזונס , שוכנים כמה כפרים , ובהם חיים כ 10 , 000- בני אדם - בני צ'ימנה - ( Tsimane ) מרוחקים ומבודדים מכל תרבות אחרת . הדרך להגיע לכפריהם של בני הצ'ימנה קשה וארוכה , ואת החלק האחרון במסע יש לעבור בסירת קאנו . תושבי הכפרים מתפרנסים מציד , דיג וגם מחקלאות זעירה . הם חיים בבקתות מעשה ידיהם , וכדי להגיע מבקתה לבקתה יש לעבור בתוך צמחייה סבוכה . הכפרים אינם מחוברים לרשת המים , החשמל או הביוב ומובן שלא לרשת הטלפון או האינטרנט . הקשר היחיד של יושבי הכפרים האלה עם העולם שמחוץ לג'ונגל הוא באמצעות טלפון לווייני ותחנת רדיו של המיסיונרים . לכאורה נראה שהשפעת הגלובליזציה אינה יכולה להגיע לכאן . אולם השפעת המסחר הבין-לאומי מגיעה גם לכאן ומשנה אט אט את אורח החיים של התושבים . פריטים שונים המיוצרים במרחק אלפי קילומטרים מצליחים לעבור בדרכים העקלקלות של הג'ונגל ולהגיע לשימושם של בני הצ'ימנה . לדוגמה : ילדי הכפר כבר לובשים בגדים שנתפרו ונסחרו במקומות אחרים בעולם , וילד בן 9 לובש חולצה שהשאיר אחד המבקרים בכפר ועליה דמותו של מיקי מאוס ; את האוכל מבשלים על גבי מדורה , ומגישים בקליפת אגוז , אבל הבישול נעשה בסיר המוצב על אש שהודלקה במצת - ושניהם קרוב לוודאי יוצרו בסין . סירות מנוע ( מתוצרת ימאהה , יפן ) מקצרות מאוד את המרחק ומקרבות את הכפרים אל העולם שמחוץ לאזורם ; הצעירים מאמצים צורת לבוש ודרכי התנהגות מערביות , וכך הולכת התרבות המקומית ומשתנה . באחרונה בנו שלטונות בוליביה מבנה אבן שישמש בית ספר , וחיברו אותו לחשמל בעזרת מתקן סולארי שחובר למצבר ישן של מכונית . לא חלף זמן רב והטלוויזיה והDVD- הראשונים הופיעו במקום . עכשיו כבר אפשר לראות את בני הכפר מרותקים לסרט על מלחמת שוורים בספרד או צופים בקונג פו מאסיה , אף שאינם מבינים את השפה ואינם מכירים את התרבויות שמחוץ לכפרם . כיצד ישפיעו השינויים הגלובליים הללו על תרבות הפנאי של המקומיים , ומה יקרה לתרבותם העתיקה - אפשר רק לשער . על פי א' חפץ , "כשמוגלי פגש את מילטון פרידמן , TheMarker , " דצמבר 2009 . 1 ציינו כמה מסממני הגולבילזציה שהצילחו לחדור למעבה יערות הגשם . . 2 תארו כיצד לדעתכם ייראו הכפרים של בני הצ ' ימנה בעוד 10 נשים . הפגיעה באיכות הסביבה תהליכי הצמיחה הכלכלית והתיעוש גורמים לפגיעה הולכת וגדלה בסביבה הטבעית : הם מייצרים פסולת ; מדלדלים את משאבי הטבע ; מזהמים את מקורות המים , הקרקע והאוויר ; מצמצמים את מגוון המינים על פני כדור הארץ ותורמים להתחממות הגלובלית . במדינות הפחות מפותחות הפגיעה בסביבה חמורה במיוחד , כי הן מצויות בשלב של תהליכי תיעוש ופיתוח תשתיות מואצים . בעקבות תהליכי הגלובליזציה חלק ניכר מהתעשיות המסורתיות , ובהן מפעלים מזהמים רבים , עוברות למדינות הפחות מפותחות . מדינות אלו נמנעות מלטפל בנושאים סביבתיים , המייקרים את הייצור , ומסכימות לייצר בשטחן מוצרים מזהמים כדי לספק לתושביהן מקורות תעסוקה ולעודד את הצמיחה הכלכלית . זאת ועוד : במדינות פחות מפותחות אין בדרך כלל חקיקה מספקת הדורשת עמידה בתקנים מחמירים בנוגע לאיכות הסביבה ; וגם במקרים שחקיקה כזאת קיימת , היא כמעט אינה נאכפת . חברות רב-לאומיות ויזמים אחרים , המעוניינים להגדיל את רווחיהם , מרוצים מהגישה הזאת ומנצלים אותה לפתיחת מפעלים או חוות חקלאיות ענקיות , ללא אמצעים להגנה על הסביבה . ובמקומות שבהם יש חקיקה , היזמים בדרך כלל עוקפים אותה , לעתים באמצעות תשלום שוחד לפקידי ממשלה . ילדים בני הצ'ימנה בסירת קאנו בדרך לכפר

ישראל. משרד החינוך, התרבות והספורט. המינהל הפדגוגי. האגף לתוכניות לימודים


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר