|
|
עמוד:112
השפעות בתחום החינוך וההשכלה הכובשים האירופים הביאו אתם לקולוניות גם את החינוך וההשכלה האירופיים . התרחבות מערכות החינוך וההשכלה הובילו לשינוי חברתי עמוק ברוב הקולוניות . אמנם היו הבדלים ניכרים ביחסן של המעצמות השונות לחינוך התושבים המקומיים , אך כולן איפשרו , ואף מימנו את בנייתן של מערכות החינוך . הענקת השכלה למקומיים סיפקה לשליטים תחושת שליחות והצדקה לשליטתם באזור . הקמת בתי הספר הועילה למקומיים ופרצה את מחסום הבערות , שהייתה נפוצה בעיקר באפריקה , במזרח התיכון ובדרום מזרח אסיה . גם בתחום החינוך אפשר למצוא אינטרסים כלכליים של השליטים הקולוניאליסטים . בריטניה וצרפת למשל הקימו בתי ספר טכנולוגיים ומדעיים שהכשירו עובדים מיומנים לתעשיות שמוצריהן יועדו ליצוא . האוכלוסייה המקומית יצאה נשכרת מכך , היא התקדמה במהירות ובעוצמה - שכפי הנראה לא היו מתאפשרות ללא הקולוניאליזם . תוצאות החינוך הובילו מצד אחד להתמקצעות תעסוקתית , להגבהת תנאי הקבלה לעבודות , לשיפור סטנדרטים , ולהקמת בתי ספר ואוניברסיטאות ; אך מן הצד האחר גרמו תוצאות החינוך ליצירת פער עמוק בין האוכלוסייה שרכשה השכלה לבין שאר האוכלוסייה . פער זה בא ליד ביטוי חריף בקולוניות עם קבלת עצמאותן . שינויים דמוגרפיים בתקופה הקולוניאלית החל תהליך גידול אוכלוסייה ניכר בקולוניות , בעיקר באפריקה ובאסיה . אזורים מסוימים אף החלו לסבול מצפיפות יתר . הגורמים לגידול הדמוגרפי נבעו משיפור מערכות התחבורה , פיתוח ערי הנמל והתייעלות בנגישות ממקום למקום - שהביאו להגברת זמינות המזון ולהוזלתו . במקביל - כתוצאה משיפור שירותי הבריאות , מתן חיסונים , טיפול בחולים והכשרתם של רופאים מקומיים - חלה ירידה בשיעורי התמותה . מכיוון ששיעורי הילודה לא ירדו בקרב האוכלוסייה המסורתית , הואץ עד מאוד גידול האוכלוסייה בקולוניות . קולוניאליזם באפריקה - קונגו הבלגית , 1959-1876 הקולוניאליסטים הבלגים הגיעו לקונגו עם עלייתו לשלטון של מלך בלגיה , ליאופולד השני . ( 1908-1876 ) הם מצאו ארץ עשירה באוצרות טבע : זהב , יהלומים , כסף , ברזל , גומי , שנהב ועוד . החברות הבלגיות הפרטיות , שקיבלו זיכיון מהמלך להפיק את אוצרות הטבע , העבידו את תושבי קונגו המקומיים באכזריות , והיו מטילים בהם מומים גופניים קשים כשלא עמדו במכסות הייצור . תקופת שלטונו של ליאופולד השני בקונגו ידועה לשמצה , ועל פי הערכות , רצחו הקולוניאליסטים הבלגים באותה עת כ10- מיליון מתושבי קונגו . בשנות ה30- של המאה ה20- החליטו הבלגים להעביר את השליטה בקונגו לידי צ'יפים ( מנהיגים ) מקומיים , אבל השינוי נתקל בהתנגדות - מפני שהתושבים המקומיים ראו בצ'יפים ובעוזריהם בוגדים ומשתפי פעולה . הגירת הלבנים לקונגו גדלה בהתמדה , והאוכלוסייה הלבנה הגיעה בשנות ה50- ל100- אלף מתיישבים . עד סוף שנות ה50- התעלמו הבלגים משאיפתם הלאומית של התושבים המקומיים ומן הדרישה המקומית והבין-לאומית למניעת אפליה ולמתן שוויון זכויות מלא . רק בעקבות מהומות המוניות ב1959- בבירה קינשסה , ששמה הוסב קודם לכן לליאופולדוויל ( עירו של ליאופולד , ( חל מפנה במדיניות השלטון , ותוך שנה הסתיים השלטון הקולוניאליסטי הרשמי של בלגיה בקונגו . כמו בקולוניות אחרות , לא היו תהליכי הפיתוח בקונגו אחידים . רוב המתיישבים הלבנים קבעו את משכנם בעיר הבירה , והעיר התפתחה מאוד כעיר נמל . גם אזור קטנגה בדרום-מזרח קונגו זכה למעמד מיוחד הודות לעושרו הרב במחצבים יקרים כמו יהלומים , זהב , אורניום ועוד . האזור משך אליו חברות בלגיות ובין-לאומיות , שהפיקו רווחים נאים - בעוד המקומיים נוצלו כאמור ללא רחם . גידול אוכלוסיית כלכתה בשנת , 1900 בתקופת השלטון הבריטי , התגוררו בעיר ההודית כלכתה פחות ממיליון הודים . עם תום השלטון הבריטי בשנת 1947 מנתה אוכלוסיית כלכלתה כ5- מיליון תושבים . השיפורים הטכנולוגיים , הרפואיים והחינוכיים שהבריטים החדירו , יחד עם שיעורי ילודה גבוהים , הביאו לגידול האוכלוסייה .
|
|