עמוד:102

לסיכום מדדי הפיתוח למדדי הפיתוח השונים חשיבות בייצוג רמת הפיתוח של מדינות העולם . ואמנם , גופים בין-לאומיים אוספים כל העת נתונים על מספר הולך וגדל של מדדים . לדוגמה : בשנת 2010 נמצאו באתר הבנק העולמי 420 מדדי פיתוח שונים - הקשורים ל209- מדינות שונות . ואולם , על אף חשיבותם של המדדים והשימוש הנרחב בהם , ראינו שלכל אחד מהם יש גם מגבלות שצריך להביא בחשבון כשמסיקים ממנו מסקנות על רמת הפיתוח של מדינות . כל מדד בודק תחום מסוים בנקודת זמן מסוימת , ואילו תהליכי הפיתוח הם תהליכים דינמיים , משתנים ומשפיעים זה על זה . לפיכך , כדי להגיע למסקנות אמינות ככל האפשר , כדאי לבדוק את השינויים ברמת הפיתוח לפי המדדים השונים לאורך זמן . לדוגמה : אם בודקים את שיעורי הילודה הממוצעים במדינות מפותחות , פחות מפותחות ותת מפותחות בנקודת זמן מסוימת ולא לאורך זמן - אי אפשר לראות את הירידה המתמשכת בשיעורי הילודה בכל שלוש הקבוצות גם יחד . יש להיזהר מהסקת מסקנות מתוך שימוש במדד פיתוח יחיד . מתברר שיש מדינות שבהן מדדים מסוימים אינם מתאימים לתמונה העולה מניתוח רמת הפיתוח לפי שאר המדדים . לדוגמה : שיעורי הילודה בישראל גבוהים יחסית לאלו המאפיינים מדינות מפותחות אחרות , ומי שיבקש להסיק מסקנות לגבי רמת הפיתוח של ישראל על סמך נתון זה בלבד , יקבל תמונה לא מדויקת . המדדים מספקים ממוצעים סטטיסטיים , ועל כן אינם מגלים את הפערים הקיימים בתוך מדינות - בין אזורים ובין קבוצות אוכלוסייה שונות . לדוגמה : התמ"ג לנפש הוא נתון ממוצע , המתקבל על ידי חלוקת התמ"ג ( כלל הכנסות המדינה ) במספר תושבי המדינה . במציאות , הכנסותיהם של התושבים אינן זהות , ולעתים קיימים פערים עצומים בין קבוצות אוכלוסייה בתוך אותה מדינה באשר לרמת התמ"ג לנפש . נתוני המדדים מתבססים פעמים רבות על אומדנים והערכות , שלא אחת אינם מדויקים . בעולם מתרחשת פעילות כלכלית וחברתית לא פורמלית ענפה , שאינה מדווחת ואינה נכללת בנתונים המחושבים במדדים . לדוגמה : במדינות רבות מתגוררים מהגרי עבודה , השוהים בהן באופן לא חוקי ולפיכך אינם רשומים במרשמי האוכלוסין ואינם נכללים בסטטיסטיקות . לעתים הגדרות המדדים שונות ממדינה למדינה , ועל כן ההשוואה בין נתונים המתקבלים ממדינות שונות אינה מדויקת . למשל : אין אחידות בין המדינות בהגדרת היישובים העירוניים . זאת ועוד : יש מדדים שאינם רלוונטיים לכלל מדינות העולם , ומתאימים רק לאחת הקבוצות . לדוגמה : המדד הבודק את שיעור הבערות אינו רלוונטי למדינות המפותחות , שהרוב המוחלט של תושביהן יודע קרוא וכתוב , וכדי להשוות אותן זו לזו צריך להשתמש במדד הבודק את מספר שנות הלימוד הממוצע של תושביהן . המודל של רוסטוב - הסבר לפערים ברמת הפיתוח בין מדינות חוקרים רבים מתחומי דעת שונים ניסו להבין מדוע מדינות מסוימות מפותחות יותר מאחרות . לשם כך שיחזרו החוקרים את תהליכי הפיתוח שהתרחשו במדינות המפותחות , מתוך הנחה שתהליכים אלו יתרחשו בעתיד גם במדינות הפחות מפותחות . אחת התאוריות המפורסמות היא זו של החוקר וולט רוסטוב , ( 2003-1916 ) שהתפרסמה כבר בשנת 1960 בספרו " שלבים של צמיחה כלכלית : מניפסט לא-קומוניסטי . "

ישראל. משרד החינוך, התרבות והספורט. המינהל הפדגוגי. האגף לתוכניות לימודים


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר