|
|
עמוד:87
רמת הרפואה ותנאי התברואה - שיעורי התמותה נגזרים באופן ישיר מרמת הרפואה ומתנאי התברואה של המדינה . במדינות שבהן נמצא שיעור תמותה גבוה מתקיימים לפחות כמה מהתנאים האלה : הנגישות לתרופות אינה קלה , מספר הרופאים קטן , הילדים אינם מקבלים חיסונים נגד מחלות מידבקות , קיים מחסור בכוח אדם משכיל ובציוד רפואי מתקדם , ואיכות מערכת התברואה ירודה . רעב ומחלות - כאשר מזון ומים , שהם צרכים בסיסיים , חסרים או שאיכותם ירודה - נפגע חוסנה של האוכלוסייה , ושיעור התמותה בה עולה . שיעורי התמותה עולים גם במקרים של מחלות ומגפות . לדוגמה : בשנת 2007 נפטרו בדרום אפריקה כ350- אלף בני אדם ממחלת האיידס . מלחמות ומעשי טרור - במדינות הסובלות ממלחמות וטרור מספר הקורבנות בקרב אזרחים וחיילים גדול , ולעתים הוא גדול עד כדי כך שהוא משפיע על הנתונים של שיעורי התמותה . לדוגמה : במהלך המלחמה שהתחוללה בבוסניה בשנים 1995-1992 נהרגו יותר מ100- אלף איש . אסונות טבע - אסונות טבע , ובהם רעידות אדמה , צונאמי , התפרצות הרי געש , סופות טורנדו והוריקן , פוקדים מדי שנה מקומות שונים בעולם . על פי רוב מספר הקורבנות של אסונות הטבע אינו מעלה את שיעור התמותה בקרב תושבי מדינות העולם . אך לעתים , בעיקר כשהם מתרחשים במדינות הפחות מפותחות , מספר הקורבנות גדול בגלל מצב התשתיות הירוד ובגלל חוסר יכולתם של השלטונות לסייע לנפגעים במהירות וביעילות הדרושות . לדוגמה : ברעידת האדמה בהאיטי ב2010- הגיע מספר האבדות בנפש תוך דקות ספורות בלבד ל230- אלף . ברוב מדינות העולם שיעורי התמותה ירדו מאוד והם נמוכים כיום בהשוואה לשיעורי התמותה שאפיינו את אוכלוסיית העולם לפני כ200- שנה . הירידה בשיעורי התמותה נובעת בעיקר מהמצאות ושכלולים בתחומי הרפואה והטכנולוגיה הרפואית ( המצאת האנטיביוטיקה והחיסונים נגד מחלות מידבקות , וטכנולוגיות כמו סורקים וניתוחים באמצעות קרני לייזר ) ומשיפור מערכות התברואה והשירותים המיועדים לרווחתו ובריאותו של הציבור ( גישה למים נקיים , השבת שפכים , פינוי מסודר של אשפה . ( כל אלו מתקיימים במדינות רבות , ובעיקר במדינות שרמת הפיתוח שלהן גבוהה . במדינות המפותחות כבר לפני כ200- שנה נכנסו לשימוש האמצעים הטכנולוגיים-רפואיים ושופרו תנאי התברואה . כל זה הביא לירידה בשיעורי התמותה . למדינות הפחות מפותחות החלו אמצעים אלו להיכנס רק במאה ה , 20- ואילו במדינות התת מפותחות רמתן של מערכות הרפואה והתברואה עדיין ירודות , ולמרות זאת גם אצלן שיעורי התמותה נמצאים בירידה . המגבלה של מדד שיעור התמותה קשורה לכך שהוא בוחן את התמותה באוכלוסייה בלי קשר לגיל התושבים . משום כך החל בסוף המאה שעברה שיעורי התמותה במדינות המפותחות גבוהים יותר מאלה של המדינות הפחות מפותחות . הכיצד ? מכיוון שבמדינות המפותחות אנשים מאריכים לחיות , אחוז הקשישים מכלל האוכלוסייה גדול , ולכן באופן טבעי שיעור התמותה באוכלוסייה זו גבוה . לעומת זאת במדינות הפחות מפותחות , חיי האנשים קצרים יותר , אחוז הקשישים באוכלוסייה נמוך , ולפיכך " תרומתם" לשיעורי התמותה נמוכה . כדי להתגבר על מגבלה זו מתייחסים לשיעורי התמותה של כל שכבת גיל בנפרד , ובעיקר מתייחסים למדד שיעורי תמותת התינוקות , מפני שמדד זה מושפע מאוד מרמת הפיתוח של המדינה , והוא מבחין בצורה מובהקת בין מדינות מפותחות למדינות פחות מפותחות ( ראו נתוני תמותת התינוקות בטבלת המדינות שבסוף הספר . ( שיעור תמותת תינוקות : ( rate infant mortality ( מספר מקרי המוות של תינוקות בשנה הראשונה לחייהם ( לכל 1 , 000 נולדים ) באוכלוסייה מסוימת ובתקופה מסוימת . שיעור התמותה הממוצע בעולם בתחילת המאה ה19- היה מעל 25 נפטרים לכל 1 , 000 בני אדם , ואילו כיום הוא 8 . 23 נפטרים לכל . 1 , 000 תמותת תינוקות באפגניסטן באפגניסטן היה שיעור תמותת התינוקות בשנת 165 - 2008 מיתות ל 1 , 000- לידות . נתון זה גבוה פי 4 מן הממוצע העולמי , ופי 40 משיעור תמותת התינוקות בעולם המערבי , ומשמעותו - שאחד מכל שישה תינוקות באפגניסטן ימות לפני שיגיע לגיל שנה .
|
|