|
|
עמוד:60
הוראת קפיצה מותנית כדי להחליט איזו פעולה יש לבצע בהתאם לערך שנקלט מהמתג החמישי , נשתמש בהוראות בדיקה וקפיצה . ביצוע תכנית בשפת סף , כבכל שפת מחשב אחרת , הוא תהליך סדרתי ; כלומר אנו מבצעים את ההוראות בזו אחר זו לפי סדר כתיבתן . אולם שפות מחשב מאפשרות גם לפסוח על קבוצת הוראות בסדרה ולעבור להוראות הבאות אחריהן או לחזור לביצוע הוראות שבוצעו קודם . במילים אחרות , המחשב מבצע תכנית על-פי האלגוריתם הבא : כל עוד אין לבצע הוראת קפיצה , יתבצעו ההוראות לפי סדר כתיבתן ; אם יש לבצע הוראת קפיצה , המשך התהליך הסדרתי של ביצוע התכנית יהיה מן ההוראה שיש לקפוץ אליה . הקפיצה אל הוראות ומעבר להוראות שלא על-פי סדר כתיבתן יכולה להיות מותנית או בלתי מותנית . הוראת קפיצה היא מותנית , אם לפני ביצוע הקפיצה נבדק תנאי כלשהו . הוראת קפיצה בלתי מותנית מתבצעת בלי קשר לתנאי או למצב כלשהו . שימוש בהוראות קפיצה מאפשר לבצע פעולות מורכבות באמצעות מספר מצומצם של הוראות . זוהי אחת משיטות התכנות החשובות ביותר , ונעסוק בה בהרחבה בהמשך . נשתמש בהוראה JNZ שהיא הוראה לקפיצה מותנית כדי לבצע את הפעולה : ' האם התקבל אישור ' ( ראו את תרשים הזרימה באיור . ( 1 . 24 את משמעות ההוראה המדויקת נסביר בהמשך , אך המשמעות הלוגית היא שאם לא התקבל אישור , עלינו לעבור להוראת הקלט . IN DX , AL בשפת סף הוראה זו נרשמת כך : תווית JNZ אם תוצאה של בדיקה של האישור אינה 0 ( כלומר לא התקבל אישור , ( התכנית עוברת לביצוע ההוראה שאליה מוצמדת התווית שרשמנו . תווית ( Label ) היא שם שאנו מצמידים לאחת מהוראות התכנית , והיא מציינת היכן נמצאת ההוראה שלביצועה יש לעבור . בדרך-כלל אנו לא רושמים תוויות להוראות , אלא רק להוראות שיש לעבור אליהן מסיבה כלשהי . התווית היא כל מילה באנגלית והיא מהווה מעין תג זיהוי ( כתובת לוגית ) להוראה לאחר שראינו כיצד ניתן לשחזר את הערך שנקלט מהמתג החמישי , נותר לנו עוד לבדוק אם הערך הזה אושר ולהמשיך בביצוע הפעולות הדרושות הקשורות לקביעת קוד האזעקה , או לחזור ולקלוט את מצב המתגים .
|
|