|
|
עמוד:68
השקיה במים מותפלים אפשר היום להפוך מים מליחים למים שפירים באיכות טובה שתתאים אפילו לשתייה. זהו תהליך יקר למדי, אבל באזורים מסוימים כדאי לעשות זאת, והיכולים אינם נופלים באיכותם מאלה שהושקו במים שפירים. השקיה במים מטוהרים לצרכים חקלאיים אפשר להשתמש במים באיכויות )רמות טיהור( שונות. לצמחים שונים יש דרגות שונות של רגישות לסוג המים שהם צורכים: גידולים תעשייתיים, כמו כותנה, אפשר לגדל במים מטוהרים באיכות ירודה; גידולי מרעה ומספוא או פרחים, אפשר לגדל במים מאיכות בינונית; גידולי עצים שפירותיהם נאכלים בלי הקליפה, כמו פרי הדר ושקדים, אפשר להשקות במים מטוהרים מאיכות טובה; ירקות הגדלים בשיחים סמוך לקרקע, כמו עגבניות, מלפפונים ופלפל זקוקים למים משובחים. בכל מקרה ובכל גידול נבחן טיב המים הנחוץ, והשימוש במים מטוהרים )מי קולחין( נעשה מתוך הקפדה יתירה ופיקוח הדוק של שלטונות הבריאות. ברזים ״חכמים״ שיטות השקיה שונות מאפשרות חיסכון גדול במים: השקיה ממוחשבת, שימוש בטפטפות, השקיה לילית ועוד. מערכת ההשקיה בטפטוף מכילה גם מחשב המווסת את פתיחת המים בטפטפות וסגירתן לפי מזג האוויר, מידת החלחול של האדמה, כמות המים המדויקת שצורך כל גידול ועוד. באמצעות מערכת זו המים חודרים ישירות לשורשי הצמח, וכך אפשר להפחית את התאדות המים לאוויר. בעזרת מערכת הטפטוף אפשר גם לדשן את הקרקע לפי צורכי הצמח והקרקע. להשקיה בטפטוף יש יתרונות נוספים: הרטבת אזור השורשים משאיר אזור יבש סביב הצמח המאפשר את אוורור הקרקע; שטיפה מתמדת של המלחים מאזור השורשים; השקיה בכמות אחידה לכל צמח מאפשרת איכות אחידה של יבולים על פני שטחים גדולים. בננות בחווה בעמק הירדן המושקים במי מעיינות מלוחים שהותפלו בתום תהליך הטיהור, המתחיל בבריכת השיקוע שבתמונה, מושקים מטעי זיתים במים מטוהרים. המים שטוהרו הם מי שפכים מן היישובים הסמוכים.
|
|