|
|
עמוד:48
אולי נוסיף מעט סוכר: התפלת מים מלוחים אפשר להביט על הים המקיף אותנו ולהלום. לו רק יכולנו לנצל קצת ממימיו ה״אין סופיים׳׳... היינו פותרים את בעיית המים של האזור. כבר עכשיו הגענו לקצה גבול יכולתם של מאגרינו לספק את צורכי המים שלנו. לקראת העתיד )כבר מחר( עלינו למצוא פתרונות נוספים למקורות המים שלנו. פתרון אחד כזה הוא התפלת מים, כלומר הוצאת מלחים ממים מלוחים כדי להופכם לראויים לשתייה. מים מלוחים נמצאים בכמויות בלתי מוגבלות באוקיאנוסים ובימים של כדור הארץ. על פני היבשות קיימים גם מים מליחים - מים שכמות המלחים שמומסים בהם גדולה מדי לשימוש ביתי, אך קטנה בהרבה מזו הנמצאת במי ים. מים מליחים מצויים באזורנו בכמות קטנה יחסית, אך התפלתם זולה מזו של מי ים. קיימות כמה שיטות להתפלת מים מלוחים, ואלו העיקריות שבהן: .1 זיקוק תרמי - מחממים את המים המלוחים ונותנים להם להתאדות. האדים נקיים ממלחים. את האדים מעבים ואוספים את המים לתוך מכלים נפרדים. .2 אוסמוזה הפוכה - סינון בעזרת קרומים )ממברנות( בררניים. בשיטה זו מפעילים לחץ גדול על המים המלוחים הנמצאים בצידו האחד של קרום חדיר למחצה. הלחץ גורם למים להסתנן דרך הקרום אך המלחים נותרים מצדו השני. כיום כל השיטות להתפלת מים צורכות אנרגיה רבה ויקרות להפעלה. פתרון ההתפלה נראה לפעמים כמו תלום קרוב, אך פתרון זה מציב, בנוסף לבעיית המחיר, גם כמה שאלות הנוגעות לאיכות הסביבה: עד כמה נגדיל את זיהום האוויר כאשר נשרוף דלק לצורך תהליכי הטיהור? איך תשתנה סביבת החוף כתוצאה מהקמת מתקני התפלה גדולים שכאלה? לאן נרחיק את המים המלוחים מאוד שנותרים לאחר תהליך ההתפלה? ההתפלה היא פתרון מציאותי אך החלום על כמויות גדולות של מים מותפלים - ״מאגרי המים האין סופיים של האוקיאנוסים״, עדיין רחוק מאוד ואינו יכול לפטור אותנו מהחובה המיידית לחסוך במים. מתקן התפלה של מים מליחים בחווה לגידול בננות בעמק הירדן.
|
|