|
|
עמוד:35
לאחר ״שכשוך״ במי הכינרת הירדן יוצא ממנה, ממשיך בדרכו ומתפתל דרומה, לכל אורך בקעת הירדן, בתוך סלעי חוור רכים, עד שהוא נשפך לים המלח. כ-ו0 ק״מ מדרום לשפך הכינרת מקבל הירדן את מימיו של הנהר ירמוך )מה שנותר ממנו לאחר שמרבית מימיו, בחלקו העליון, מוטים לשימוש.( במקום המפגש עם הירמוך הירדן מנקז אליו את מי השיטפונות של עשרות נחלים ויובלים ממזרח וממערב. הנהר ממשיך להתפתל דרומה בתוך רצועה מכוסה צמחייה סבוכה )הנקראת ״גאון הירדן״ בעברית או ״זור״ בערבית( ומנקז מי מעיינות הנובעים לאורכו וכן עודפים של מי השקיה וקולחים. המרחק בין הכינרת לים המלח הוא 100 ק״מ, אך בשל פיתוליו הרבים אורכו של הירדן מגיע ל-192 ק״מ. המים שנוספים אליו, בעיקר בחלקו התחתון)הדרומי,( הם עתירי מלחים. מים אלה מקורם במעיינות מלוחים, שנובעים לאורך מסלולו, וגם ממעיינות נוספים הנובעים לגדות הכינרת. המים המלוחים מוטים בתעלות דרומה כדי למנוע את כניסתם לאגם. כמות נוספת של מלחים מגיעה גם ממי קולחים ומעודפים של מי השקיה )המלוחים יותר ממים שפירים.( בעבר הזרים הירדן לים המלח 1150 מלמ״ק לשנה בממוצע. כיום מימיו של הירדן נתפסים ברובם כבר בחלקו הצפוני ומועברים בתעלה להשקיית גידולים חקלאיים. בסוף דרכו מזרים הירדן, "הנהר הגדול," אל ים המלח לא יותר מ-300 מלמ״ק מים, וגם אלה מגיעים בזרם דק ועכור.
|
|