|
|
עמוד:14
צל הגשם כאשר בוחנים את מפת המשקעים של האזור אפשר לראות כי הקווים שווי הגשם יוצרים מעין צורת אצבע לאורך הבקעה שבין ים המלח לכינרת. באזור הבקעה יורדת כמות גשמים קטנה בהרבה מזו היורדת באזורים הסמוכים לו ממערב וממזרח. גובהה הטופוגרפי של שדרת ההר המרכזית גורמת לזרמי האוויר נושאי הלחות, אשר מגיעים אליה מהים ,( להוריד גשמים על פסגתה ועל מורדותיה המערביים. האוויר, שאיבד חלק מהלחות שלו עם הורדת הגשם, נעשה יבש יותר, ממשיך במסעו מזרחה ועובר את שיא הרכס. כאשר הוא יורד לעבר בקעת הירדן וים המלח הוא מתחמם .C כשהטמפרטורה עולה, הלחות היחסית שבאוויר יורדת, וקטן הסיכוי להתעבות המים ולירידת גשם. לפיכך, אזור הבקע הוא אזור ״צל הגשם״, כלומר אזור עני בגשמים הנמצא מעבר לאזור הררי עשיר )יחסית( בגשם. כאשר האוויר ״מטפס״ אל הרמה הירדנית €, הוא שוב מתקרר, אדי המים שבו מתעבים והם יורדים כמשקעים על הרמה הירדנית. רצועת המדבריות בעולם היווצרות רצועת המדבריות העולמית קשורה בתנועה של אוויר מקו המשווה לכיוון הקטבים. אזור קו המשווה מקבל כמות גדולה של קרינת שמש במשך כל ימות השנה, ולכן האוויר באזור זה מתחמם ועולה למעלה. כשהאוויר עולה הוא מתקרר, האדים שהוא מכיל מתעבים ויוצרים עננים, והם ממטירים גשמים כבדים באזור קו המשווה. האוויר ממשיך בתנועתו לכיוון הקטבים. בגלל סיבוב כדור הארץ האוויר מתחיל לרדת לכיוון הקרקע בסביבות קו הרוחב ״.25 האוויר היורד נדחס ומתחמם, ותהליך זה מאט התפתחות של עננים. לכן באזורים אלה של כדור הארץ, משני צדיו של קו המשווה, נוצרים אזורים יבשים - מדבריות.
|
|