|
|
עמוד:12
אין לנו אלא את השמים שמעלינו כל המים שלנו - מי הנהרות, מי הנהלים, המים שבמקווי המים וגם מי התהום - באים מהשמים שמעלינו, מהמשקעים היורדים על אדמתנו. הים התיכון הוא המקור העיקרי לאדי מים באזורנו, האדים יוצרים את העננים, ואלה מוסעים מזרחה לאזורנו, מורידים משקעים, וחוזר חלילה. תפרוסת הגשמים באזור אינה אחידה, ישנם אזורים מדבריים דלים מאוד בגשמים, וישנם אזורים )קטנים(! שבהם יורדות כמויות גשמים לא מבוטלות. ההבדלים בין כמויות הגשם במקומות שונים באזור נובעים משילוב של כמה גורמים: מידת הקירבה לים: כאשר זרמי האוויר הלחים, המכילים אדי מים, מתרחקים מהים, הם מאבדים בהדרגה את לחותם. לכן ככל שנעים מזרחה באזורנו כמות הגשמים הולכת ופוחתת. הגובה הטופוגרפי: ככל שעולים בגובה הטופוגרפי גדלה כמות המשקעים. שדרת ההרים שבין הים התיכון לבקעת הירדן עומדת בדרכם של זרמי האוויר שבאים מהים ו״מאלצת״ אותם לעלות. תוך כדי עלייה האוויר מתקרר, ואדי המים מתעבים לטיפות ומורידים משקעים. כך קורה גם ברכס ההרים ממזרח לבקעת הירדן)ראו הרחבה בחלון: צל הגשם( וגם באזורים גבוהים אחרים )כמו הרי הגליל או שדרת ההר המרכזית( - יורדים משקעים רבים יותר מאשר באזורים הנמוכים הסמוכים להם. קו הרוחב הגיאוגרפי: האזור שלנו גובל בחלק הצפוני של רצועת המדבריות העולמית, המשתרעת בין קווי הרוחב 5!ו-30! צפון)ראו הרחבה בחלון: רצועת המדבריות בעולם.( משום כך בחלקים רבים באזור שורר אקלים צחיח )כמות גשמים שנתית ממוצעת של פחות מ-200 מ״מ( או צחיח למחצה 400-200) מ׳׳מ גשם בשנה.( מבט במפת המשקעים מראה מיד שככל שמרדימים באזור, כמות הגשמים פוחתת. כדי לדעת יותר על המשקעים באזורנו פנו לאתר WATERCARE בכתובת: www.watercare.org למדור ״לדעת יותר.״
|
|