|
|
עמוד:103
דוגמה II באולם התאטרון יש 20 שורות , ובכל שורה יש 30 מקומות ישיבה . במקרים מיוחדים יש אפשרות להוסיף בסוף האולם עוד 50 כיסאות . כמה מקומות ישיבה יש באולם לכל היותר ? מניתוח בעיה זו אפשר ללמוד שהמכפלה בבעיה החד–שלבית הראשונה היא אחד החלקים בבעיה החד–שלבית השנייה . ואולם לא בכל הבעיות ההיררכיות יש תרגיל כפל אחד ותרגיל חיבור אחד . נביא כאן דוגמה למקרה אחר . דוגמה III למסיבה הביאו 50 בקבוקי משקה , בכל ארגז 10 בקבוקים . ב2– ארגזים היו בקבוקי קולה , ובשאר הארגזים היו בקבוקי מיץ . בכמה ארגזים היו בקבוקי מיץ ? מניתוח הבעיה אפשר ללמוד שהבעיה החד–שלבית הראשונה היא בעיית חילוק : למסיבה הביאו 50 בקבוקי משקה , בכל ארגז 10 בקבוקים . כמה ארגזים הביאו למסיבה ? ( משפט השאלה אינו מופיע במפורש בבעיה המקורית ויש להוסיפו ( . הבעיה החד–שלבית השנייה היא בעיית החיסור הזאת : למסיבה הביאו 5 ארגזים של בקבוקי משקה . ( זהו פתרון הבעיה הראשונה ( . ב2– ארגזים היו בקבוקי קולה , ושאר הארגזים היו בקבוקי מיץ . כמה ארגזים של בקבוקי מיץ הביאו למסיבה ? הגורם שמצאנו בבעיה החד–שלבית הראשונה הופך להיות השלם בבעיה החד–שלבית השנייה . גם בעיה זו היא בעיה היררכית , כי בניתוח העומק שלה מצאנו התלכדות של גורם ( מבעיית החילוק ) עם השלם ( בבעיית החיסור . ( אם נמשיך ונבחן סוגים נוספים של בעיות נמצא עוד מגוון בעיות מסוג זה שיש בהן שילוב של פעולות שונות . מניתוח שיטתי של כל סוגי הבעיות ההיררכיות אפשר לאפיין עשרה טיפוסים שונים של בעיות היררכיות : א . שלושה טיפוסים שבהם המרכיב המשותף הוא קבוצת הסכום ( במבנה החיבורי ) וכלל ההתאמה ( במבנה הכפלי , ( ושואלים על אחת הקבוצות החלקיות או על המכפלה או על הגורם שאינו כלל ההתאמה . ב . שלושה טיפוסים שבהם המרכיב המשותף הוא קבוצת הסכום ( במבנה החיבורי ) והגורם שאינו כלל ההתאמה ( במבנה הכפלי , ( ושואלים על אחת הקבוצות החלקיות או על המכפלה או על כלל ההתאמה . ג . ארבעה טיפוסים שבהם המרכיב המשותף הוא אחת הקבוצות החלקיות ( במבנה החיבורי ) והמכפלה ( במבנה הכפלי , ( ושואלים על הקבוצה החלקית האחרת או על קבוצת הסכום או על כלל ההתאמה או על הגורם שאינו כלל ההתאמה . שימו לב : במיון אין אנו מבחינים בין הקבוצות החלקיות שבמבנה החיבורי , אך קיימת הבחנה בין הגורמים : בין הגורם המתאר את כלל ההתאמה , כלומר הגורם המתאר את מספר האיברים בכל קבוצה ( שהוא יחס , ( ובין הגורם המתאר את מספר הקבוצות .
|
|