עמוד:150

הלכה הלביאה אל הגדר והבהילה את הפרות . הפרות נבהלו וברחו אל השער . הקוף , שחכה בשער , נבהל גם הוא ורץ אל הלביאה . " למה נבהלת כל כך " ? שאלה הלביאה את הקוף . שתק הקוף ולא ענה . המשיכה הלביאה ואמרה : "בוא נעשה עוד נסיון . הפעם אתה תפחיד את הפרות ואני אתפס אותן בשער " . הלכה הלביאה לשער , והקוף התישב על הגדר , הניף את השערות ברעמה שלו ונסה להשמיע קולות מפחידים . הפרות הרימו את הראש , הביטו בקוף וחזרו ללעס את העשב בשקט ובשלוה . התקרבה הלביאה אל הקוף וקראה לעברו : "לא תפסת בשבילי פרה , ואפלו עגלה אחת קטנה לא הפחדת . עכשו אני אטרף אותך לארוחה " . " לא , בבקשה אל תטרפי אותי " , התחנן הקוף , והשערות ברעמה שלו נפלו על גבו . " חזר אל חבריך הקופים " , אמרה הלביאה לקוף המבהל , " תמצא לך קופה כמוך ותתחתן אתה " . והיא הסתובבה ונעלמה בין העצים . מתוך הספר מרקם ספורים מפי יהודי אתיופיה , בהוצאת מטח .


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר