עמוד:55

עמ עמ עמ 61 61 61 ''' מדרש – לשון המקרא ( התנ " ך ) היא , בדרך כלל , תמציתית ועובדתית . היא מתארת בקיצור מה קרה , מי אמר , מה עשה . היא אינה מפרטת : מה חשבו האנשים , מה הם הרגישו , איך בדיוק התרחשו הדברים . את החלל הזה המדרשים ממלאים . כאן המדרש מפרש את הפסוק מן התורה . הצעה לפעילות : קוראים מדרש חז " ל – כפתיח או כסגיר לפרק זה אפשר לקרוא בכיתה את המדרש הבא , ולדון במשמעותו . " וכי-תבא ? אל-ה ? רץ ? נטע ? ם ? ל-עץ מאכל " ( ויקרא פרק יט , כג ) אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל : אף על פי שתמצאו אותה מלאה כל טוב , לא תאמרו : נשב ולא ניטע , אלא הוו זהירים בנטיעות ... כשם שנכנסתם ומצאתם נטיעות שנטעו אחרים , אף אתם היו נוטעים לבניכם , שלא יאמר אדם : אני זקן , כמה שנים אני חי , מה אני עומד ומתייגע לאחרים ? למחר אני מת ! ... לפיכך לא יבטל אדם מן הנטיעות , אלא כשם שמצא – עוד יוסיף וייטע , אפילו יהיה זקן . מדרש תנחומא , פ ' קדושים עמ עמ עמ 62 62 62 ''' הסיפור " חורשת האיקליפטוס " וכמוהו השיר " איקליפטוס " דומים מאוד בנושא וברעיון שהם מביעים . גם הסיפור וגם השיר מביעים כמיהה " רומנטית " לעצים , ואינם מעלים נימוקים אקולוגיים עכשוויים . אבל ייתכן ששורש הגעגועים מעוגן בהבנה אינטואיטיבית של הנימוקים האקולוגיים המוכרים בימינו . עמ עמ עמ 66 66 66 ''' הצעה לפעילות : בעקבות הסיפור " חורשת האיקליפטוס , " אפשר להציע לתלמידים פעילויות יצירה שונות . דוגמות : . 1 אפשר לספר מה מצא חן בעיניהם בדמות אחת ( או בכמה דמויות , ( ומה לא מצא חן בעיניהם . . 2 אפשר לדמיין שהדמות שבחרו כותבת יומן אישי ומספרת בו על החוויות , על הרגשות ועל הסודות שלה . אפשר לכתוב קטע מן היומן הזה .   . 3 ייתכן שתוך קריאת הסיפור ישאלו את עצמם משהו על התנהגות של דמות בסיפור , או על משהו שהסופרת , נורית זרחי , כתבה בו . אפשר לספר על כך וגם לכתוב מה היו רוצים לומר לדמות , או לנורית זרחי , אילו פגשו אותן .  

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר