עמוד:42

רצף ההוראה בספרים הספרים בנויים כדי לשרת את צורכי כלל המורים , את צורכי כלל התלמידים ואת מטרות החינוך הלשוני . מכלול הטקסטים והפעילויות בספר עומדים לרשות המורה , ואפשר ואף רצוי להפעיל שיקול דעת בבחירתם . פרקי הנושא - הספר הוא מודולארי : אפשר להקדים פרק נושא לפרק לאחר , ואפשר אף לדלג על פרק מסוים . כך הדבר גם לגבי הטקסטים בפרק הנושא – אפשר לוותר על טקסט מסוים , אם אינו שייך לסוגה הנלמדת בפרק . ( הסוגה הנלמדת היא הליבה של הפרק , הטקסטים הנוספים קשורים לנושא הפרק ( . גם בפעילויות אין הכרח לבצע את כולן , אף כי , בדרך כלל , יש היגיון ברצף שלהן . הרצף בו סודרו פרקי הנושא בספר הוא הרצף המועדף , בין השאר , משום שפרקי הנושא סודרו בהתאם לציר של לוח השנה , החגים והמועדים . משך ההוראה של פרק נושא מוערך בכחודש ימים . פרקי ההבעה מהווים המשך טבעי לפרקי הנושא שלפניהם , ולכן אינם מודולאריים . כהכנה לקראת עבודה על פרק נושא מומלץ לבדוק את הסוגה הנלמדת ( לקרוא עליה בתכנית הלימודים ) לעיין בטקסטים , לקרוא את כל ההכללות שמופיעות בו ( על גבי רקע . ( הכללות אלה מרכזות את עיקרי הלמידה בפרק - מאפיינים של הסוגה , מיומנויות הבנה והבעה ונושאים לשוניים . ככלל , סדר הפעילויות סביב טקסט הוא כזה : קריאת הטקסט תוך תשומת לב לתוכנו ולמאפייניו , טיפול באוצר מילים של הטקסט לפני הקריאה או אחריה , פעילויות הבנה של הטקסט לפי ממדי ההבנה השונים , פעילויות הבעה בכתב ובעל פה , פעילויות לשון העוסקות במאפיינים לשוניים של הסוגה , ולבסוף פעילות " תוצר . " לעניין קריאת הטקסט תוך תשומת לב לתוכנו – קריאת הטקסט יכולה להתבצע על ידי המורה או על ידי התלמידים , בהתאם לטקסט ולשיקולי הדעת של המורה . למשל , טקסטים " קשים " מבחינת הרעיונות , אוצר המילים או המבנים , כדאי שהמורה תקרא אותם בקול . מומלץ לעשות כך בטקסטים מן המקורות ( מן המקרא , לשון חז " ל , תפילה ) ולעתים גם בטקסטים ספרותיים . בהמשך אפשר להציע לתלמידים קריאה דמומה או קריאה בקול לפני הכיתה או הקבוצה . בהתאם הנחיות לפרקי הספר – כיתה ה

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר