|
|
עמוד:94
המכוונת של האלקטרונים מתעכבת , ולכן פחות אלקטרונים עוברים ביחידת זמן דרך שטח החתך של המוליך . פירוש הדבר שהזרם קטן יותר , וכפי שכבר אמרנו , זהו סימן לכך שההתנגדות גדולה יותר . לכן , ככל שהמוליך ארוך יותר , ההתנגדות שלו גדולה יותר . עכשיו אנו יכולים להבין מדוע לא הצליחו מערכות הטלגרף הראשונות להעביר מברקים למרחקים גדולים . ככל שהגדילו את המרחק בין משגר המברק לבין מפענח המברק , היו צריכים למתוח תילים מוליכים ארוכים יותר , ולכן גם התנגדות התילים הלכה וגדלה . כתוצאה מכך , הזרם נעשה קטן יותר , עד שלמעשה לא היה כלל זרם כמוליכים . כדי לבדוק מהו הקשר המדויק בין אורך מוליך לבין התנגדותו , נערכו ניסויים שבהם חיברו למקור מתח מסוים - מוליכים שנבדלו זה מזה רק באורכם . בניסויים אלה מדדו את הזרם שעבר בכל מוליך , ועל סמך המדידות חישבו את ההתנגדות של כל מוליך . כמו כן מדדו את האורך של כל מוליך . מצאו כי ההתנגדות של מוליד נמצאת ביחס ישר לאורך המוליך . למשל : אם מגדילים פי 2 את אורך המוליך , גם ההתנגדות שלו גדלה פי . 2 דוגמה 3-2 באיור 3-7 נתונים שני מוליכים הנבדלים זה מזה רק באורך : אורך מוליך א הוא 4 מטר t r = ואורך מוליך ב הוא 2 מטר . £ = נת יו כי התנגדות המוליך הקצר היא . # 2 = 5 Q מהי ההתנגדות Rx של המוליך הארוך ? איור 3-7
|
|