|
|
עמוד:85
לפי איור 5 . 6 מתח ההדקים האפקטיבי במעגל RL הוא ההפרש בין המתח החיצוני V i לבין הכא '' מ המושרה < nu מתח זה גורם לזרם במעגל , וזרם זה יוצר מומנט סיבוב חשמלי ( שגודללו יחסי לזרם . ( המומנט השקול הגורם לתנועה הסיבובית של המסה , שווה אפוא להפרש בין המומנט החיצוני למומנט המושרה . מאיור 5 . 6 ניתן ללמוד כי המשוב במערכת זו הוא הכא"מ המושרה - s כא '' מ זה נמצא ביחס ישר ( מקדם היחס הוא lK למהירות הסיבוב w ( משוואה . ( 5-2 אות המוצא ( aj ) במערכת המתוארת באיור 5 . 6 הוא סופרפהיציה של התגובה לשני אותות מבוא : אות המבוא העיקרי , שהוא המתח על הדקי המנוע , והמומנט של העומס החיצוני , עליו ניתן להסתכל כעל הפרעה לפעולת המערכת ( ראו סעיף 2 . 4 בספר הלימוד . ( ג . בקרה של מנועי ז"י על פי תפקודם , בקרי מנועים מתחלקים לשתי קבוצות עקריות . 1 1 בקרים דו-מצביים ( בקרי . 2 . ( ON-OFF בקרים עם תפוקה רציפה . למשפחת הבקרים הדו-מצביים שייכים גם הבקרים הפועלים בשיטת איפנון רחב דופק ( PWM - Pulse Width Modulation ) שהיא השיטה הנפוצה ביותר לבקרת מנועי ז '' י . על שיטה זו ושימושיה לבקרת התנועה של מנועים נרחיב עוד בהמשך . כאן נתאר את עקרון הפעולה והמימוש של בקר אנלוגי עם תפוקה רציפה . בניסויים קודמים למדנו כי את התפוקה של הבקר יחסי עם תפוקה רציפה , , m ניתן לרשום באמצעות משואת הבקר : ( 5-10 ) / " (/) = K e { t ) + m Q כאשר במשוואה זו K הוא ההגבר ( הקבוע ) של הבקר היחסי , ו < 0 הוא ערך אות המבוא לבקר ( שכאמור יחסי לשגיאה של המערכת אם היא פועלת בחוג סגור . ( האבר m מציין את תפוקת הבקר כאשר אות המבוא לבקר הוא אפס . ( e = 0 ) כאשר m נתון בוולטים , אזי גם התפוקה m נתונה בוולטים . היחידות של K נקבעות על פי היחידות של אות המבוא ; e למשל אם e- \ m נתונים בוולטים , K הוא חסר יחידות . c
|
|