|
|
עמוד:158
בדוגמה 5-1 קיבלנו כי אורך גל הקיטעון של פוטו-דיודה הבנויה מגרמניום , הוא . 1 . 8 \ im נציין כי לא מדובר כאן במעבר ישיר , מרמת הערכיות לרמת ההולכה . במעבר כזה , הפוטון הנבלע אנרגטי דיו , כך שהוא יכול להעביר אלקטרון מפס הערכיות לפס ההולכה . אולם יש גם מעבר לא-ישיר . במקרה כזה הפוטון , שאינו אנרגטי דיו , "מסתייע" בחלקיק אחר הנמצא בסביבה . פער האנרגיה הנדרש במעבר כזה , הוא קטן יותר . הסבר נוסף בנושא זה חורג מתכנית הלימודים . דוגמה 5-1 מראה שאפשר להשתמש בגלאי גרמניום רק באורכי גל קצרים מ-וח ^ , 1 . 8 תחום המכסה את רוב אורכי הגל המשמשים בתקשורת 1 . 3 \ 1 m , 0 . 8 nm ) ו1- ח 1 ן . ( 1 . 55 לעומת זאת , פער האנרגיה של הסיליקון גדול יותר ( ערכו . 1 . 14 eV גם כאן , הערך הרלוונטי הוא של מעבר לא-ישיר . ( לכן , גלאי סיליקון מתאימים לגילוי אור בתחום הנראה , עד תחום התת-אדום הקרוב ( עד אורך גל של 1 ז 11 ן 1 . 1 בערך . ( אפשר לרשום את אורך גל הקיטעון גם באמצעות הביטוי המקוצר , הנתון במשוואה , ( 5-4 ) פער האנרגיה , , E g נתון ביחידות , eV ואורך גל הקיטעון , , X נתון במטרים . נבטא עתה את אורך הגל במיקרונים , ונקבל : ( פער האנרגיה , , E g נתון ביחידות , eV ואורך הגל - במיקרונים ) אפשר לפתור את דוגמה 5-1 על-ידי הצבה במשוואה זו
|
|