עמוד:13

קריאת הטקסט הפקת מידע גלוי ומשתמע מהפרק קוראים את הפרק "ילד מיוחד" ) לשיקול המורה אם לקרוא בקול באוזני הילדים או לתת להם לקרוא קריאה דמומה או להכין מראש ילד לקריאה לפני הכיתה . ) מזמינים את הילדים לתגובה ראשונה ) באופן פתוח ולא מכוון . ) הערה דידקטית : בשלב זה כל תגובה מתאימה וראויה . מציינים את שם הפרק "ילד מיוחד" ושואלים : למה מתכוונים כשאומרים על מישהו שהוא מיוחד ? כותבים את תשובותיהם של הילדים על הלוח ובודקים : האם רוב האפיונים שנזכרו הם חיוביים או שליליים ? סביר להניח שהרוב יהיו חיוביים . שאלה נוספת : למה מתכוונים כאשר אומרים על מישהו שהוא מוזר ? חוזרים שוב על הפעילות הקודמת . הפעם סביר להניח שהאפיונים יהיו שליליים . דניאל מתואר במילים " מיוחד" ו"מוזר . " בדרך כלל , למילה " מיוחד" יש קונוטציות חיוביות , ולמילה " מוזר" יש קונוטציות שליליות . פעילות ההכנה נועדה לחדד את רגישותם של הילדים לשתי מילים אלה ולהבחנה ביניהן . ב"ילד הכרובית" המספר משתמש בשתי המילים כמילים נרדפות , ללא הבחנה בדקויות של ההבדלים במשמעות . חוזרים ומפנים את תשומת לבם של הילדים לכותרת "ילד מיוחד" ואומרים להם שתוך כדי הקריאה ננסה להבין במה הוא ) דניאל ( מיוחד . כותבים על הלוח את המשפט מתוך הפרק : "דניאל היה תלמיד רגיל והיו לו חברים רגילים . אבל " ... מבקשים מהילדים להשלים במחברותיהם את המשפט שיבוא אחרי המילה "אבל . " כותבים על הלוח את הצעותיהם של הילדים . מעוררים את תשומת לבם לכך שהמילה " אבל" יוצרת ניגוד בין מה שנכתב לפניה למה שיבוא אחריה . אומרים להם לשים לב למשפט שאחרי המילה "אבל" בזמן קריאת הפרק . מטרת הפעילות היא להדגים את התפקיד של המילה " אבל" בכלל ובטקסט בפרט . בקטע המילה " רגיל" חוזרת פעמים רבות , וכשהקורא מצפה להמשך התיאורים ה"רגילים" באה המילה "אבל" שקוטעת את רצף ה"רגילות" ויוצרת ציפייה לשינוי .

ישראל. משרד החינוך


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר