|
|
עמוד:11
זיהוי אמצעי ספרותי - פנייה ישירה אל הקורא קוראים שוב את הפסקה הראשונה . במשפט הראשון כתוב : "אם אתם עוברים בכפר שלנו " ... שואלים : למי הכוונה במילה : אתם ? מי מדבר בקטע ? אל מי הוא מדבר ? מגיעים למסקנה עם הילדים שיש פה פנייה ישירה של המספר לקוראים . מבקשים מהילדים למצוא בפרק עוד מילים ומשפטים שפונים ישירות לקוראים . שואלים את הילדים איזו הרגשה נוצרת אצל הקוראים כאשר פונים אליהם בצורה ישירה ? מבקשים מהילדים למצוא מה המספר אומר לנו לעשות , ולסמן את הפעלים שבהם הוא משתמש ) עצרו , עמדו , הביטו . ) כדאי לומר לילדים שגם בהמשך יש מקומות שבהם המספר מדבר אל הקוראים בצורה ישירה או מביע את דעתו על מה שקורה בסיפור . אפשר לבקש מהילדים לשים לב לכך גם בקריאת הפרקים הבאים . מבקשים מהילדים להביט במקום שבו נמצא תיאור העץ בטקסט : מהמילים "זה לא עץ פיקוס רגיל" עד "עץ מכושף . " האם יש כאן משהו מיוחד במבנה של השורות ? מציעים לספור את המילים בכל שורה . שואלים מה מיוחד בתיאור הזה ומהי השורה המיוחדת ביותר " ( עץ מכושף . ) " מצביעים על כך שבכל שורה יש מילה אחת פחות , עד שמגיעים לתיאור המיוחד ביותר . הצעה דידקטית : אפשר לחלק את הכיתה לארבע קבוצות . כל קבוצה קוראת שורה אחת בתיאור העץ . הקריאה נעשית בעוצמה יורדת משורה לשורה , מקריאה בקול רם במיוחד ועד ללחישה של המילים : "עץ מכושף . " שואלים את הילדים מה לדעתם מוסיפה צורת הכתיבה הזו . גם אם הילדים לא מגיעים בעצמם לרעיון שהשינויים במספר המילים יוצרים מסתורין וסקרנות , חשוב להרגילם לשים לב למבנה הצורני של הכתוב , לעריכה הגרפית של הטקסט על הדף , כיוון שלעתים יש להם משמעות מבחינת התוכן . חוזרים לשאלה שנשארה פתוחה : האם לפנינו סיפור "אמיתי ? " האם הידיעה שיש בכפרקטן עץ מכושף מתאימה להשערות שלנו על סוג הסיפור ? שואלים : מה אנחנו יודעים ומה אנחנו לא יודעים אחרי קריאת הפרק "התחלה" - מה אנחנו יודעים על המקום ? מה אנחנו לא יודעים על המקום ? מה אנחנו יודעים על הזמן של הסיפור ? סיכום המידע : הכוונה לאסוף יחד עם הילדים את כל המידע שיש בפרק , למשל : שם הכפר הוא " כפר-קטן , " יש בו עץ מכושף שסביבו גדר , על הגדר יש שלט . אנחנו לא יודעים מה כתוב בשלט . בשורה האחרונה של הפרק כתוב מתי מתחיל הסיפור - ביום האחרון של הסתו .
|
|