|
|
עמוד:370
הקפיצה יסתיים , וכתובת הקפיצה תחושב ותעודכן באתר , IP המעבד יצטרך לבטל את כל ההוראות שהוכנסו לתור אחרי הוראת הקפיצה , ובמקומן להכניס לתור את כל ההוראות הרשומות בתכנית אחרי ההוראה . MOV ככל שתור ההוראות עמוק יותר , זמן ה"התאוששות" הדרוש למעבד כדי להוציא מהתור את ההוראות שאינן נחוצות ולמלא את התור בהוראות שצריכות להתבצע , יהיה ארוך יותר . זו אחת הסיבות לכך שהוצבה מגבלה על עומק תור ההוראות . לפתרון בעיה זו משתמשים בהשהיה - משהים את ביצוע ההוראה העוקבת להוראת הקפיצה , עד שהיא תסתיים . ביצוע ההוראה הרשומה לאחר הוראת הקפיצה , צריך להתעכב עד שיסתיים הביצוע של ההוראה JMP במקרה הזה יתוספו לפחות 3 מחזורי שעון לזמן הביצוע של התכנית . ביצוע הוראת קפיצה מותנית מסבך את העניינים עוד יותר , מפני שכעת הוראת הקפיצה צריכה להמתין עד שההוראה CMP תסתיים - דבר המשלב גס מצב של . Data hazard לדוגמה איור 10 . 15 א איור 10 . 14 ב
|
|