עמוד:344

סיכום פרק 7 בפרק זה הצגנו לראשונה גועל . דלגלג הוא התקן זיכרון לסיבית אחת . תחילה תיארנו גועל SR בסיסי . נועל זה מהווה חלק עיקרי בכל סוגי הנועלים . זהו נועל אסינכרוני . ? שינויים במבואות העירור , של הנועל , S ו , /? - משפיעים באופן מיידי על מוצאו . הוספת מבוא אפשור ( ומספר שערים ) לנועל בסיסי אפשרה לשלוט על זמני הפעולה של הנועל . נועל עם מבוא אפשור נקרא נועל מאופשר ( או סינכרוני . ( הצגנו שני סוגי נועלים מבוקרים ו ; האחד מסוג ; SR והשני מסוג D הנקרא גם גועל . לנועל D יש מבוא נתון ( עירור ) אחד המסומן באות . D לנועל D קיימים אופני פעולה . כאשר הנועל מאופשר , עוקב המוצא אחר השינויים במבוא . במצב זה אומרים שהנועל שקוף . עם הפסקת האפשור ננעלת בתוך הנועל הרמה הלוגית שבמבוא הנתון , והנועל שומר על מצבו עד שמאפשרים אותו פעם נוספת . מימוש מערכות עקיבה , תוך שימוש בנועלים מבוקרים , מציב מגבלות חמורות על דופק השעון , ולכן פותחו התקני זיכרון ( דלגלגיס ) המדורבנים במעבר . הכרנו שני סוגי דלגלגים מדורבנים במעבר ו דלגלגים מדורבני קצה ודלגלגי אדון-עבד . הרעיון בדלגלג מדורבן קצה הוא להפעילו בפרק זמן קצר מאוד בעליית דופק השעון ( קצה חיובי ) או בירידתו ( קצה שלילי . ( דלגלג מסוג אדון-עבד בנוי על העקרון ההפרדה של מבואות הדלגלג ממוצאיו . הוא מכיל שני דלגלגים מבוקרים הפועלים בפרקי זמן שונים של דופק השעון . בפרק הזמן ^( 1 ) אחד מהם פעיל- והשני חסום , ובפרק הזמן - t ( 0 ) להיפך . ניתן לממש מערכות סדרתיות תוך שימוש בדלגלגים המדורבנים במעבר . ניתן לשלב אותם במערכות סדרתיות בלא מגבלות חמורות על דופק השעון . סקרנו את סוגי הדלגלגים הנפוצים : T-r JK , D , SR בתצורות שונות . עסקנו בתפקידם של מבואות ישירים אסינכרוניים בדלגלגים . בהמשך עסקנו באוגרים . ניתן לסווג או למיין את האוגרים , על-פי תפקידי מבואותיהם ומוצאיהם , לארבעה סוגים עיקריים : . SISO ^ SIPO , PISO , PIPO

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר